דיון הבג"ץ שהתקיים הבוקר (שלישי) בעניין פיטורי ראש השב"כ רונן בר החל באווירה סוערת שהובילה להפסקה זמנית ולפינוי הקהל, אך לאחר מכן התחדש והציג לציבור הישראלי את עמדות כל הצדדים המעורבים. חשוב לציין כי עד לסיום הדיון, קיים צו ביניים המקפיא את הפיטורים, אף שהוא מתיר לנתניהו לראיין מועמדים פוטנציאליים אחרים. לפי החלטת הממשלה, הפיטורים אמורים להיכנס לתוקף ב-10 באפריל.

שעה קלה לאחר סיום הדיון, ולאחר שהציעו השופטים לצדדים למצוא פשרה, החליט בג"ץ: "רונן בר ימשיך בתפקידו עד להחלטה אחרת. על נתניהו נאסר למנות לו מחליף. מותר לראיין מועמדים אך אסור להודיע על מחליף או להדיר את בר מהתייעצויות".

נציג הממשלה, עו"ד ציון אמיר, טען כי לממשלה הסמכות החוקית לפטר את ראש השב"כ. השופטים לא חלקו על עצם הסמכות, אלא התמקדו באופן יישומה. לטענת הממשלה, האמון ברונן בר התערער בעקבות אירועי 7 באוקטובר, והלך והתדרדר עם הזמן. עו"ד אמיר אף הצהיר כי השארת בר בתפקידו מהווה "סכנה לדמוקרטיה".

מהומה בבג''ץ פיטורי רונן בר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)
מהומה בבג''ץ פיטורי רונן בר (צילום: חיים גולדברג, פלאש 90)

בהקשר זה עולה חשש שגם אם בג"ץ יפסוק נגד הפיטורים, נתניהו עלול להתייחס לבר כאל דמות סמלית בלבד, דבר המעורר דאגות ביטחוניות. גורמים פוליטיים מסוימים אף קראו להתעלם מפסיקת בג"ץ, מה שעלול להוביל לעימות מוסדי חריף. עו"ד אמיר הזכיר מקרים בהם לדעת הממשלה היה על ראש השב"כ להתערב, כמו בסוגיית "הסרבנות" בתקופת המהפכה המשפטית – טיעון שהותיר את השופטים המומים, כפי שביטא זאת נשיא העליון יצחק עמית.

מנגד, נציג היועמ"שית, עו"ד ענר הלמן, טען כי הפיטורים נבעו משיקולים זרים – עילה המצדיקה התערבות שיפוטית. לדבריו, חקירות כגון פרשת קטארגייט הן הליך מחויב המציאות הנובע מחשדות שעלו. הלמן הדגיש כי ההליך עצמו פגום ומהווה פגיעה בשומרי הסף החיוניים לדמוקרטיה. העותרים, ובהם עו"ד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, הדגישו את חומרת המצב בו נחקר מפטר את החוקר שלו.

טלי גוטליב בדיון על פיטורי רונן בר בבג''ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
טלי גוטליב בדיון על פיטורי רונן בר בבג''ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

לשכת ראש הממשלה מסרה בתגובה להחלטה: "שופטי ההרכב חזרו מספר פעמים בדיון שאין חולק על סמכותה של הממשלה להעביר את ראש השב״כ מכהונתו. לכן תמוהה החלטת בג״ץ לדחות בעשרה ימים את מועד סיום כהונתו של ראש השב״כ.

רוב הערות השופטים עסקו בפרוצדורה, כולל בטענה שהיה על הממשלה לאפשר לראש השב״כ היוצא שימוע בפני ועדת גרוניס, כפי שטענה היועמ״שית. אבל רק לפני תשעה חודשים, כאשר שר הבל״מ ביקש להעביר את המפכ״ל לפני מועד סיום כהונתו, לא העלתה היועצת את הצורך להביאו לוועדת גרוניס.

"מטרת היועצת לממשלה היא למנוע בכל דרך את פיטוריו של רונן בר לאורך זמן, בתירוץ שקיימת חקירה פעילה. אין להעלות על הדעת תוצאה שלפיה ממשלת ישראל תהיה מנועה מהעברת ראש שב״כ כושל מתפקידו רק בשל פתיחה בחקירה שאינה קשורה לאף אחד משרי הממשלה. להיפך - תוצאה כזו תאפשר לכל ראש שב״כ כושל שרוצה להישאר בתפקידו לפתוח בחקירה נגד כל אדם הקשור ללשכה של מי מהשרים, ובכך למנוע את פיטוריו. ראש הממשלה ימשיך לראיין מועמדים לתפקיד ראש השב״כ".

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' יצא במסר לוחמני: "ככל שזה תלוי בי, החל מה-10 לחודש רונן בר יהיה ראש שב"כ בתואר ובתלוש המשכורת מכח צו הביניים של בג"ץ. הא, ותו לא. בג"ץ מתיר לעצמו לפגוע בבטחון המדינה ועלינו האחריות למנוע זאת. אני קורא לראש הממשלה לא לזמן אותו לדיונים ולא לעבוד איתו, לא להיכנס לשום מו"מ מול היועצת למציאת 'מתווה פשרה מוסכם'. יש לנו אחריות על המשך תפקוד בטחון ישראל, ואסור שיהירות השופטים תקשור את ידינו בזמן מלחמה".