הרצח המשולש ברמלה מהשבוע במהלכו נהרגו ביריות בהאא עמירה, סלאח אלעפיפי ובלאל אבו גאנם, חשף פעם נוספת את העובדה לפיה, במסגרת סכסוכי חמולות במגזר הערבי, נחצים כל הכללים ואין דין ואין דיין. כל זה בעיקר כשלמחסלים אין בעיה לפגוע גם באזרחים אחרים חפים מפשע. לפי הערכת המשטרה, באירוע בו נרצחו השלושה היה אבו גאנם בעוד שני הקורבנות הנוספים שילמו בחייהם רק משום שעמדו במקום הלא נכון ובזמן הלא נכון.
עוד עלה כי אבו גאנם לא היה קשור לסכסוך העקוב מדם בין חמולת אבו גאנם לחמולת אבו זייד, אולם עצם היותו בן משפחה הספיקה והובילה לחיסולו כדי לגרום נזק, סבל וצער למשפחה היריבה. למרות שהחיסול עצמו בוצע ברמלה בבית עסק לנרגילות, מקורו של הסכסוך בין החמולות הינו בלוד. ככל שהסכסוך הסלים התקבלה החלטה שבני החמולה מאבו גאנם יעברו לרמלה כדי ליצור שקט. עם זאת הסתבר שלמיקום הגיאוגרפי אין ערובה לשקט ממשי וכי הסכסוך עצמו עמוק יותר.
"כולם דמם מותר, מי שהולך ברחוב בסכנה מבחינתם" אומר גורם במשטרה. לדבריו, הרקע לסכסוך בין החמולות החל כבר בשנת 2009 בעקבות ריב בין שתי נשים בחתונה בתוך המשפחות. "איפה שהוא ב–2015 נערכה הודנה, והיא לא החזיקה מעמד וב–2018 חזר סכסוך הדמים הזה לגבות קורבנות. ב – 2020 שוב הושגה סולחה וגם היא לא החזיקה מעמד ושוב היה משהו ששבר את זה וזה" הוסיף הגורם.
נדגיש כי נכון להיום הסכסוך בין חמולת אבו זייד לחמולת אבו גאנם הוא הדומיננטי, החם והמשמעותי ביותר בלוד. אולם, מעבר לכך ישנם לא מעט סכסוכים שפורצים גם בתוך החמולות עצמם. "לצערינו נחשפנו לכך לא פעם שב DNA הערבים לא צריכים הרבה סיבות כדי לריב ולנהל סכסוך עקוב מדם. יש עוד לא מעט סכסוכים פנימיים בתוך חמולות ובעיקר זה סביב כבוד, כח וכסף" אומר גורם במשטרה המכיר את הנפשות הפועלות בלוד.
במסגרת הסכסוכים בלוד ניתן למנות את הסכסוך הפנימי בתוך חמולת אבו קטיפאן, שם בני הדודים פאודי ועלאא המסוכסכים ביניהם וגוררים לתוך הסכסוך את בני המשפחה הקרובה של כל אחד מהם. "זה ניסה להרוג את זה , השני ניסה להחזיר מאז אחד ברח לטורקיה אחד לקפריסין , נשארו החיילים ועד היום בינתיים זה רגוע, לא ראינו אירועים בחצי השנה האחרונה. אין סוף לתופעות האלו במגזר" אומר אותו גורם ומוסיף ש"בחמולת אזברגה , יש גם סכסוך פנימי שגבה מחיר דמים ומספר אירועים פליליים חמורים אבל זה לא בהיקף של הסכסוך בין חמולת אבו גאנם לחמולת אבו זייד, שם מדובר בסכסוך מתמשך שמייצר לאורך זמן לא מעט קורבנות".
משפחות פשע נוספות בלוד הן אבו קישאק ואלטורי אולם הן פעילות במינון נמוך יותר. גורמים במשטרה מציינים כי כל ויכוח קל ביותר במגזר עלול להתפתח לכדי סכסוך דמים והוא מאבד שליטה ויוצא מכל פרופורציה. "ויכוח על חנייה או על חסימת דרך יכול להתפתח לאלימות שגוררת השלכת רימון או ירי ומיד לאחר מכן מגיע החיסול שמוביל מפה והלאה לסכסוך דמים" אומר גורם המעורה בפרטים ומחזיר אותנו שוב לסכסוך המדמם בין משפחות אבו זייד לאבו גאנם שהתחיל כאמור מריב בין שתי נשים בחתונה.
"ב–2009 רבו שרה אבו זייד וסועאד אבו גאנם באיזו חתונה והחליפו קללות ביניהן. בלילה ירו לאחת מהן על הבית, בעלה יצא להגיב, ירו לו בראש ומפה התחיל מרחץ דמים. הם היו חברים הכי טובים. אם תיקח את סכסוך אבו סעלוק אזברגה לאורך השנים התחיל במילה במסגד שנאמרה לעבר אחד מהם 'יא מסריח' למה אתה לא מתקלח? קטטה בחוץ שהובילה לדקירה ומפה לסכסוך שמותח את המשטרה עד היום. זה סכסוך שגבה מחיר דמים עם הרצח בכביש 6 ועוד. פשוט ככה זה מתנהל" מספר הגורם.
האם התערבות המשטרה עוזרת? "ברגע שאירוע כזה נולד, המשטרה פועלת ומנסה בכל הכלים. גם בכלים של ההרתעה, של המניעה, חיפושים, לבצע מעצרים, לנהל חקירות, להגיש כתבי אישום, לנסות לגשר בין הצדדים ממש בכל האמצעים. לפעמים המשטרה מצליחה, לפעמים מצליחה לעכב ולפעמים גם לא מצליחה".
הקלות בה ניתן להשיג אמצעי הלחימה (אמל"ח) והשימוש המהיר וחסר המעצורים בנשק בתוך המגזר יצר בלוד סביבה לא בטוחה. לא בכדי התושבים בעיר לרבות ראש העירייה בעצמו יאיר רביבו, שיוצרים מגדרם להשבת המשילות והביטחון ברחובות העיר שכבר שבעה מחיסולים ואירועים חמורים. "הפכנו לעיר שלא בטוח להסתובב בה והחשש הוא גדול. לא בכדי ראש העירייה יוצא מגדרו לקבל תוספת של שוטרים ואמצעים על מנת להשיב את הביטחון לעיר. חיינו בשלום עם המגזר במשך שנים אבל סכסוכי הדמים האלה מסכנים גם אותנו".