הממשלה ניסתה לבלום את הגשת המכתב של ראש השב"כ לבג"ץ, וביקשה להוציא אותו מהתיק בין היתר מכיוון שהוא נעדר תוקף משפטי. ואכן, בשל העובדה כי אין תוקף משפטי לטענות שהועלו במכתב, שופטי בג"ץ החליטו לאפשר לרונן בר להגיש תצהיר אשר שקול לעדות בבית משפט. במידה ורונן בר יהיה מעוניין בכך, הוא יוכל להגיש לבית המשפט תצהיר חסוי שיוגש במעטפה - ולא דרך מערכת נט המשפט כמקובל. גם נתניהו יוכל להגיש לשופטי בג"ץ תצהיר בדרך דומה.
בר סבור כי ההודעה לראש הממשלה כי לעמדת השב"כ הוא יכול להעיד בבית המשפט, היא זו שגרמה להעלאת הטענה כי ראש הממשלה נתניהו איבד בו אמון כראש השב"כ. יש לציין כי מדי חודש ראש השב"כ צריך להגיש חוות דעת עדכנית, כך שלעמדתו של בר ישנה משמעות מבחינה זו לזהות ראש השב"כ. עמדה זו של בר היוותה את הבסיס להחלטת היועמ"שית כי נתניהו נמצא בניגוד עניינים בכל הקשור לפיטוריו של רונן בר מתפקידו כראש השב"כ.
בנוסף, בר יתייחס בתצהיר שלו לחקירת הפרשות הביטחוניות הנחקרות בימים אלה, ול"מסע השחרה ודה-לגיטימציה" שנערך על ידי נתניהו כשתקף את רשויות החקירה בטענה כי אלה חקירות פוליטיות. בר יתייחס לחקירת פרשת קטאר גייט וכן לחקירת פרשת המסמכים המסווגים במסגרתה הוגש כתב אישום נגד דוברו הצבאי של ראש הממשלה אלי פלדשטיין ונגד נגד המודיעין במילואים ארי רוזנפלד.
מסגרת התצהיר שיוגש לשופטים במעטפה, רונן בר צפוי להוסיף פרטים חסויים בקשר לפרשת קטארגייט ולהוסיף טענות לגבי דרישות של נתניהו להפעיל סמכויות של השב"כ כלפי אזרחי מדינת ישראל. רונן בר דרש מנתניהו לשמור על עצמאות בכל הקשור להפעלת סמכויות אלה.
התרעות פיקוד העורף