מאז הדיון הקודם יצאה לגואטמלה משלחת חלקית בלבד, שהורכבה מנציגי משרד ראש הממשלה, משרד החוץ, הסוכנות היהודית וגורמים נוספים. אבל בשטח לא חל שינוי דרמטי. "הממשלה המקומית מתוסכלת מהמצב לא פחות מאיתנו", סיפרה בדיון עו"ד מרב מרקס ממשרד החוץ, שהייתה חלק מהמשלחת. "אנחנו מפעילים לחצים בשני המישורים – המשפטי והדיפלומטי. כולם מבינים שהסיפור הזה כבר מזמן לא רק משפטי".
נציגת משרד ראש הממשלה, נטע אלגבסי, אישרה שיציאת המשלחת המורחבת נדחתה לאחר הערכת מצב חדשה. "אנחנו בוחנים מועד חדש", אמרה, והוסיפה שעבודת המטה נמשכת גם כעת.
אליהו שאול, נציג הסוכנות היהודית, שביקר גם הוא בגואטמלה, תיאר מצוקה הומניטרית שמחריפה: "ניסיתי לגשר בין המשפחות לשלטון המקומי. בשטח יש צורך בעזרה מיידית. אנשי הכת עדיין שם, וגורמים חיצוניים תומכים בהם. אין למדינת ישראל את הפריבילגיה לחכות".
אבל הקול החריף ביותר בדיון היה של אורית כהן עמיר, נציגת המשפחות: "140 ילדים מוחזקים שם כבני ערובה על ידי שופטים מקומיים. זה מצב לא נורמלי. הגיע הזמן להוביל מהלך מדיני שיטרוף את הקלפים – כולל החלפת השופטים שמחזיקים בילדים".
בן ציון מרקוס, בן משפחה של אחד הניצולים, ביקש מהמדינה לשלב כוחות עם קהילות חרדיות בישראל. לדבריו, "בשטח מגייסים כספים להצלת הילדים. המדינה צריכה לדעת לחבור ליוזמות האלו. יש דרכים נכונות לעשות את זה".
ח"כ קריב סיכם את הדיון בדרישה ברורה: "אם ממשלת ישראל לא תוביל מהלך דיפלומטי-מדיני רחב, נישאר רק עם ועדות מעקב וילדים שבויים במדינה זרה. אין לנו את הלוקסוס הזה".
התרעות פיקוד העורף