ההשלכות הכלכליות של העסקת שוהים בלתי חוקיים הן מרובות ומזיקות לכלכלה הישראלית. המעסיקים, שלא מצליחים להעסיק עובדים לפי הצורך, נאלצים להשקיע סכומים אדירים בהבאת עובדים זרים, כולל הוצאות על מגורים, ביטוחים ואגרות. אך לעיתים קרובות הם מוצאים את עצמם נאלצים להתמודד עם העובדים שבורחים ומעסיקים את עצמם אצל אחרים, ומבזים את ההשקעה הגדולה שנעשתה בהם.
כחלק מהמאמצים להיאבק במצב זה, הוועדה מציעה להגביר את האכיפה והענישה כלפי המעסיקים המעסיקים עובדים זרים ללא היתר, תוך הטלת קנסות כבדים שיתמרצו את הציבור לצמצם את העבירות הללו. בנוסף לכך, יו"ר הוועדה ביקשה ממשרדי הממשלה לקיים דיונים דחופים לשיפור ההתמודדות עם בעיית הנטישה של העובדים הזרים.
איציק עמרני, ראש מנהל האכיפה ברשות האוכלוסין וההגירה, הציג את הנתונים החמורים על המצב בשטח. לדבריו, נכון לאפריל 2024, נמצאים מעל 33,000 עובדים זרים בלתי חוקיים במדינה, כשהם מצטרפים לאלפי עובדים נוספים שעוזבים את מעסיקיהם ועוברים לעסוק במקומות אחרים ללא היתר. "הפיתוי לעבוד בשוק עבודה לא חוקי משך אליו עובדים רבים", הסביר עמרני. “הזרים הנוטשים את מעסיקיהם משאירים מאחוריהם נזק קשה למערכת הסיעוד ובמיוחד למעסיקים החוקיים. לשם כך, נדרש פתרון מיידי ויעיל."
נתון נוסף שהדגיש עמרני היה העובדה ש-4,000 עובדים, רובם מאריתראה, יצאו מהארץ במסגרת תוכנית היציאה מרצון ב-2024, אך ציין כי אם היו לו משאבים נוספים, היה יכול להוציא יותר. הוא אף ציין כי מתחילת 2025, כ-1,000 זרים לא חוקיים כבר יצאו מהארץ בהליך זה.
התרעות פיקוד העורף