על פי כתב האישום, שהוגש על ידי עו"ד אייל לידני מפרקליטות מחוז ירושלים, הנאשמים פעלו בשיתוף פעולה עם סוכנות בברזיל, אשר גייסה נשים והביאה אותן לישראל תוך הצגת מצג כוזב בנוגע למטרת כניסתן. הנשים הועברו לדירות ובתי מלון בערים כמו ירושלים, תל אביב, חיפה וערים נוספות, שם אולצו לעסוק בזנות בתנאים קשים. הנשים, רבות מהן צעירות ונתינות זרות מברזיל, עבדו בתנאים בלתי אנושיים, ונפגעו פעמים רבות גם מבחינת כבודן האישי.
הכנסות הנשים נגבו על ידי הנאשמים והועברו לברזיל, תוך ביצוע פעולות להלבנת הכספים ולהסתרת מקורם. רשת זו ניהלה פעילות כלכלית אסורה בהיקף של כ-93 מיליון שקלים, באמצעות חשבונות בנק פרטיים, כספים מזומנים והסכמים עם צדדים שלישיים, וזאת תוך הימנעות מדיווח לרשויות המס. דוד קאופמן, אחד הנאשמים, לא דיווח על הכנסות בהיקף של כ-18.2 מיליון שקלים, והשתמש במרמה ובתחבולה על מנת להימנע מתשלום מס כחוק.
במקביל להגשת כתב האישום, ביקשה הפרקליטות להורות על חילוט רכוש נרחב שנמצא אצל הנאשמים, הכולל כספים מזומנים בסך 1.15 מיליון שקלים שנתפסו בביתו של אחד מהם, זכויות בנדל"ן בעיר חיפה, רכבים פרטיים וחשבונות בנק עם סכומים של מיליוני שקלים.
כתב האישום מייחס לנאשמים, כל אחד על פי חלקו, עבירות של סחר בבני אדם לשם הבאתם לידי מעשה זנות, גרימה לעזיבת מדינה לשם זנות, סיוע לגרימה לעזיבת מדינה לשם זנות, סרסרות למעשי זנות, הלבנת הון, אי דיווח לרשויות המס ופעולה ברכוש אסור.
הפרקליטות ציינה כי מדובר בפרשה חמורה של סחר וניצול נשים שהייתה מאורגנת ומתוכננת להפיק רווחים בשווי מיליוני שקלים על חשבון סבלן של הנשים. הרשת לא רק ניצלה את הנשים, אלא פעלה גם להסתיר את מקור הכסף הלא חוקי כדי להימנע מגילוי. כתב האישום שהוגש מבוסס על תשתית ראייתית רחבה ומדגיש את הפגיעה בזכויות הנשים.