משרד המשפטים: ממליצים להוציא את מח"ש מהפרקליטות

משרד המשפטים פרסם היום (שני) בהודעה שבעקבות ביקורת ציבורית על התנהלותה של מח"ש ובעקבות ממצאים שהופיע בדו"ח מבקר המדינה, הוקמה ועדה מיוחדת בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים". הוועדה לבחינת המחלקה לחקירות שוטרים הגישה את מסקנותיה לסגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין. הוועדה ממליצה כי מח"ש תהפוך ליחידה עצמאית שאינה כפופה לפרקליטות המדינה.

סוגיית הטיפול המערכתי בעבירות שוטרים ובפרט הטיפול של מח"ש הועמדו במוקד ביקורת ציבורית בשנים האחרונות מצד גורמים רבים שביקרו קשות את תפקודה של מח"ש. נוכח זאת, הציב שר המשפטים לוין את נושא המחלקה לחקירות שוטרים כנושא מרכזי על סדר יומו. במסגרת זו, הוקמה ועדה בעקבות פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא "הטיפול של מח"ש והמשטרה בעבירות שוטרים".

ממצאי הדו"ח כללו קביעות בנוגע לצורך בהבטחת העצמאות ואי התלות של הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים ועל כך שהעצמאות הנדרשת למח"ש טרם הובטחה בשלושת ההיבטים המהותיים: 
1. מפלג המודיעין במח"ש מורכב משוטרים מושאלים והוא אינו אזרחי.
2. התלות התפקודית של חוקרי מח"ש במשאבי המשטרה. 
3. כפיפות מח"ש לפרקליטות המדינה שעלולה בנסיבות מסוימות להציב אתגר הטומן בחובו ניגוד אינטרסים מבני.

לפי משרד המשפטים מנתונים שפורסמו על ידי מבקר המדינה, עולה תמונה מדאיגה של חוסר טיפול מספק בתלונות נגד שוטרים. כך לדוגמא, בשנת 2021 התקבלו במח"ש 4,401 תלונות, מתוכן 2,932 תלונות נסגרו ללא כל בדיקה וללא ניתוב לגורם אחר. רק ב-625 מקרים נחקרו שוטרים באזהרה, וב-68 תיקים בלבד (1.5%) הוגשו כתבי אישום.

בוועדה חברים מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד, מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו"ד שרון אפק; השופט (בדימוס) פרופ' עודד מודריק, השופט (בדימוס) דוד רוזן והסנגורית הציבורית הארצית, עו"ד ענת מייסד כנען.

בפני הוועדה הופיעה שורה ארוכה של גורמים רלבנטיים, מכל קשת החברה הישראלית, אשר מסרו מידע מתוך ניסיונם המצטבר בטיפול בתלונות המוגשות למח"ש, בכלל זה: פרקליט המדינה המכהן ופרקליט המדינה הקודם, ראש מח"ש הנוכחית, עובדים ובכירים בהווה ובעבר במח"ש, אנשי משטרה בכירים, נציגי אקדמיה, נציגי ארגוני החברה האזרחית, עורכי דין פרטיים ונציגי הסניגוריה הציבורית.

המסקנות המרכזיות

1. היותה של מח"ש חלק מפרקליטות המדינה מקימה ניגודי עניינים מבניים בנסיבות מסוימות, ובכלל זאת: 

• תיקי בכירים במשטרה - יתכנו מקרים בהם על מח״ש לקבל החלטה על פתיחה בחקירה בעניינו של קצין משטרה בכיר אשר מצוי בקשרי עבודה קרובים עם בכירי הפרקליטות. מבקר המדינה ודוברים שהופיעו לפני הוועדה סברו כי מציאות זו אינה מבטיחה את עצמאות מח״ש ואת יכולתה לקדם חקירות או להעמיד לדין קציני משטרה בכירים. יתרה מכך, הדבר מקים חשש לניגוד עניינים ופגיעה קשה באמון הציבור במערכות אכיפת החוק.
• חקירות מתנגשות - הוועדה מצאה כי יתכנו מקרים שבהם הפרקליטות והמשטרה מקימות כוח משימה משותף לצורך חקירה מסוימת (לרוב, רגישה ו/או משמעותית), ובמקביל, מוגשת למח״ש תלונה כנגד אחד החוקרים באותו תיק. במצב זה, פתיחה בחקירה על ידי מח״ש נגד השוטר החוקר עלולה לשבש את החקירה הפלילית שאותה מנהלת הפרקליטות. הסוגייה מגיעה במקרה כזה לפתחה של פרקליטות המדינה, הנדרשת להכריע בנושא חרף היותה צד מעורב בדבר, וקיומם של אינטרסים נוגדים, דבר הפוגע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק.
• ייצוג בהליכים אזרחיים - תפקידה של מח״ש הוא לחקור ולהעמיד לדין שוטרים ככל שהדבר נדרש. במקביל, הפרקליטות, מייצגת את משטרת ישראל בתביעות אזרחיות המוגשות כנגדה, ולעיתים עוסקת באותם אירועים שנחקרים במח״ש (כלומר ביחידה אחרת של הפרקליטות.( הוועדה מצאה כי מצב זה מייצר ניגוד אינטרסים מבני כאשר איסוף ראיות והגשת כתב אישום על ידי מח״ש עלולים להזיק להליך האזרחי אותו מנהלת מחלקה אחרת בפרקליטות. נוסף על כך, הדבר יוצר עמדות סותרות של הפרקליטות, שבכובעה האחד מתגוננת מפני התביעה האזרחית, ומכחישה את אותה התרחשות בה היא מטפלת בכובעה האחר, כגוף שאחראי על הגשת כתבי אישום והסקת מסקנות משפטיות.
• חקירת התביעה המשטרתית ומעורבות הפרקליטות - הפרקליטות באמצעות מח״ש אמונה על בדיקה וחקירת תלונות המוגשות כנגד התביעה המשטרתית, אשר מונחית מקצועית על ידי הפרקליטות. כך, עלולים להיווצר מצבים שבהם מח״ש אמורה לחקור אירוע בו מעורבת הפרקליטות עצמה.

2. שיוכה הארגוני הנוכחי של מח"ש לפרקליטות אינו מאפשר לה לממש באופן מיטבי את תפקידה ואת סמכויותיה.

3. קיימת חולשה תפקודית ומבצעית של אגף החקירות והמודיעין של מח"ש, המשפיעה על תפקודו ועל תוצריו של הארגון.

ההמלצות המרכזיות

• נדרש להבטיח את העצמאות ואי התלות של כל גורם האמון על ניהול הליכים בקשר להתנהלות שוטרים.
• נדרש לבצע שינויים בשיוך המוסדי והמבני הקיים, ובכלל זאת הוצאת מח"ש מכפיפות הפרקליטות וכינונה כגוף עצמאי, הן בהיבט החקירה והן בהיבט התביעה.
• יש להעניק למח"ש סמכויות מתאימות כדי שתהפוך לגורם המתכלל של הטיפול בתלונות נגד שוטרים.  
• היחידה תהיה מוסמכת לחקור את כלל העבירות הפליליות של שוטרים, כולל עבירות שעונשן מתחת לשנת מאסר.
• בראשות היחידה יעמוד משפטן, שעסק במקצוע עריכת דין למעלה מ-10 שנים, בעל רקע וניסיון בחקירות ובמודיעין, במשפט פלילי, בניהול, הנהנה מיוקרה ציבורית ומקצועית, כפוף לכל ההסדרים שחלים על מינויים בשירות הציבורי (ניגודי עניינים, צינון וכו').
• מינוי מנהל היחידה יתבצע על ידי מנגנון שיבטיח את העצמאות המלאה הנדרשת לראש היחידה. 
• נדרש להגדיר את מח"ש כיחידה מבצעית על מנת לייצר את התנאים הארגוניים המיטביים לטיפול בליקויים התפקודיים והמבצעיים ארוכי השנים, לבצע "אזרוח" מלא של כוח האדם המקצועי של מח"ש ולהקצות משאבים לגיוס כוח אדם איכותי והקניית כלים טכנולוגיים ויכולות מבצעיות.
• יש להסדיר בחקיקה את עקרונות עבודת היחידה, הפיקוח עליה ואת חובתה של המשטרה לשתף פעולה עם מח"ש.

במסמך מטעם משרד המשפטים נטען כי ניתוק מח"ש מהפרקליטות עלול לפגוע בצורה קשה ביכולות ובכשירות של מח"ש, וההשלכות של המהלך עלולות להיות חמורות מאוד. אין חולק שבמצב הקיים קשיים ואתגרים רבים, וכי יש הצדקה לשינויים בדרכי פעולתה של מח״ש. יחד עם זאת, המודל הנוכחי, במסגרתו מח״ש משויכת ארגונית לפרקליטות המדינה, וכפופה להנחיות פרקליט המדינה והיועצת המשפטית לממשלה, מגן על עצמאות מח״ש ומאפשר להגשים את ייעודה, והוא עדיף בהרבה על המודל המוצע בדעת הרוב. מכל מקום, יישום המלצות מסוימות של מבקר המדינה ושל הוועדה יתרמו בהחלט לשיפור המצב, לדוגמה הגדרת מח"ש כיחידה מבצעית, הבטחת השירותים הניתנים לה על ידי המשטרה ויצירת מנגנון משודרג לטיפול בכלל התלונות המשמעתיות המוגשות נגד שוטרי משטרת ישראל.

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין מסר: "סוגיית מח"ש וכפיפותה לפרקליטות עוררה לאורך שנים ביקורת רבה, אולם איש לא העז לנסות ולטפל בעניין באופן יסודי. המצב הנוכחי, במסגרתו מח"ש כפופה לפרקליטות אך גם מופקדת על חקירת שוטרים הוא פגום מיסודו. מח"ש הפכה להיות חלק מהמערכת שהיא עצמה אמורה לבקר, מה שהביא לשורה ארוכה של טיוחים ולאכיפה בררנית ופוגענית." 

לוין המשיך: "קיבלתי היום את מסקנות הוועדה, מהן עולים שורה ארוכה של ליקויים מערכתיים-מבניים ותפקודיים-מבצעיים בעבודת מח"ש. אני מברך על הקביעה העקרונית שיש להוציא את מח"ש מכפיפות לפרקליטות, דבר שבמשך שנים סברתי שהוא אבסורד שמחייב תיקון. הוועדה פירטה שורה ארוכה נוספת של ממצאים והמלצות, בין היתר בכל הנוגע לקביעת מח"ש כגוף מתכלל של התלונות נגד שוטרים ועוד. בכוונתי ללמוד במהירות את הדו"ח המפורט שהוגש לי, ולפעול על מנת ליישם את עיקריו. אני מודה לחברי הוועדה על עבודתם המעמיקה ופורצת הדרך". 

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד: "המציאות שנחשפה היא של ליקויים חמורים וארוכי שנים בעבודת מח"ש, הן מבחינת ההיבטים התפקודיים מבצעיים והן מבחינת עצמאות הגורמים האמונים על בירור תלונות נגד שוטרים. ההמלצות שגיבשנו יאפשרו למח"ש לפעול באופן עצמאי ובלתי תלוי, עם הכלים והמשאבים הנדרשים לחקירה אפקטיבית. זהו צעד הכרחי להבטחת טיפול כולל ויעיל בתלונות נגד שוטרים ולחיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ולהבטחת שלטון החוק. בהזדמנות זו, אני מבקש להודות לחברי הוועדה - השופט (בדימוס) עודד מודריק; השופט (בדימוס) דוד רוזן;  מנהל מערך ייעוץ וחקיקה והמשנה ליועצת המשפטית לממשלה, מר שרון אפק, והסניגורית הציבורית הארצית, גב' ענת מייסד-כנען; וכן ליועץ המקצועי של הצוות, ד"ר אלעד אופיר, ולמרכז עבודת הצוות, עו"ד רפאל דיין, על עבודתם המאומצת והמקצועית".