בוועדת האתיקה ציטטו את הכלל על בסיסו מתנהל ההליך מול עמית חדד, בו כתוב: "לא ייצג עורך דין לקוח, לא יקבל על עצמו לייצגו ולא ימשיך בייצוגו, אם קיים חשש שלא יוכל למלא את חובתו המקצועית כלפיו, בשל עניין אישי שלו, או בשל התחייבות או חובת נאמנות שיש לו כלפי אחר או בשל עומס עבודה או בשל סיבה דומה אחרת".
בשל כך, ועדת האתיקה דרשה מחדד להשיב "כיצד עולה בקנה אחד המשך ייצוגו של מר אוריך על ידיך עם האיסור הקבוע בכלל 14(א), וזאת משהוברר לך כי מר נתניהו, מעסיקו של אוריך ומי שיש לך חובת נאמנות ארוכת שנים כלפיו, מעורב בפרשה זו ונקרא לעדות במשטרה שעות ספורות לאחר מעצרו של מר אוריך באותה פרשה! זאת בין אם ניתן על ידך ייעוץ משפטי למר נתניהו בעניין מתן עדותו במשטרה בפרשה זו ובין אם לאו".
בנוסף, התבקש חדד להסביר "מדוע לא מתקיים חשש, ולו קל שבקלים, כי לא תוכל למלא את חובתך המקצועית כלפי מר אוריך, כאשר במקביל הינך חב חובת נאמנות למי שעשוי להיקרא כעד מטעם התביעה, אם וככל שיוגש בעתיד כתב אישום נגד אוריך?", וכן "האם אתה מעניק ייצוג או ייעוץ משפטי למר ישראל איינהורן ב"פרשת המסמכים המסווגים"?"