המטרה של רונן בר הייתה להירשם בדפי ההיסטוריה כמגן הדמוקרטיה. רגע לפני שהוא הולך לביתו בבושת פנים, רונן בר רצה להיות זה שיביא לפסק דין לעומתי מול הממשלה - כזה שיחזק את מעמד השב"כ. כך, רונן בר יירשם לנצח בדפי השירות על ההישג הזה.
בשם הרצון הזה, רונן בר גרר מדינה שלמה לסאגה סביב פיטוריו. אדם שאחראי באופן בלתי נתפס לאירועי השבעה באוקטובר זכה לעדנה תקשורתית בגלל שהוא נלחם בממשלה ובנתניהו. טורים נכתבו על האומץ של רונן בר, והפגנות נערכו נגד פיטוריו. בזכות מלחמתו בנתניהו, שנערכה בשם מלחמה למען ה'דמוקרטיה' והצדיקה את רמיסת הוראות חוק השב"כ, שכחו לרונן בר את חלקו המזעזע בשבעה באוקטובר.
וכך נכתב בחלק מסמך סיכום הדיון הביטחוני של רונן בר שעה ורבע לפני הטבח, אותו נתניהו התיר לפרסום: "ראש השירות פירט את עקרונות הפעולה:... מוכנות לסיכול אירוע התקפי – מוכנות בינונית חשאית בכדי לא לייצר מיס קלקולציה... מוכנות לתגובה, לעת עתה להמנע מפעילות רחבה שלנו בכדי להימנע ממיס קלקולציה נוכח העובדה שזו לא הנחה מובילה. יתכן כי בהמשך, לאור שינוי בהנחת העבודה, יהיה נכון להערך רחב בכדי לייצר התרעה... דגשים נוספים:.. יש להקפיד שלא לייצר מיסקלקולציה במהלכים לא זהירים".
כאשר רונן בר הכריז על מועד עזיבתו את התפקיד, הוא פגע בעתירות נגד פיטוריו. כאשר הממשלה ביטלה את פיטוריו, הסיכויים להלכה משמעותית שתירשם על שמו של בר לדורי דורות צנחו לאפס. בתנועה לאיכות השלטון שעתרה לבג"ץ נגד פיטורי רונן בר הבהירו שיבקשו את אותו פסק דין עקרוני לו מייחל רונן בר, אך רוב הסיכויים שהשופטים לא יתייחסו בפסק דין לרוב הסוגיות העקרוניות, וגם אם כן זאת לא תהיה הלכה משפטית אלא אמרת אגב.
וכך, רונן בר גם אכל את הדגים המסריחים וגם גורש מהעיר. במהלך אחד, רונן בר הצליח לשמוט את התשתית מתחת לעתירות נגד פיטוריו, לגרום לממשלה לצאת המבוגר האחראי - ויותר מהכל, בסופו של דבר הוא ילך לביתו, אמנם באיחור - אך בדיוק כפי שהחליטה הממשלה.