בעידן שבו דירוג אשראי הפך למפתח לחיים הכלכליים של כל אזרח, ישראלים רבים מחפשים בייאוש דרכים לתקן טעויות בנתוני האשראי שלהם. זהו כר פורה לחברות המבטיחות פתרונות קסם, אך לא תמיד מספקות את המובטח.
בפסיקה של השופט אבי כהן מבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב, חויבה חברת שכזאת לשלם מעל עשרת אלפים שקלים פיצוי כולל הוצאות ללקוחה שציפתה לתיקון נתוני האשראי שלה, אך במקום זאת מצאה את עצמה במצב גרוע יותר, כשכל נתוני האשראי שלה - גם החיוביים - נמחקו.
המדובר בפסק הדין שמאיר זרקור על תופעה מדאיגה של ניצול מצוקת אזרחים הנאבקים במערכת נתוני האשראי המורכבת, ומהווה אזהרה חשובה לצרכנים. על פי התביעה החברה התחייבה לספק שירות של תיקון נתוני אשראי שלה בבנק ישראל תמורת תשלום של 3,800 שקלים, אך במקום זאת מחקה את כל נתוני האשראי שלה, כולל הנתונים החיוביים, וגרמה לה נזק.
במהלך הדיונים בתיק התברר כי התובעת ביקשה מהחברה לתקן את נתוני האשראי שלה בעקבות טעות שנעשתה על ידי הבנק עמו עבדה, בכל הנוגע להחזר הוראות קבע. אולם במקום לתקן את הנתונים, החברה מחקה את כל נתוני האשראי של התובעת, מה שגרם לחברת האשראי עמה עבדה התובעת לחדול מלספק לה אשראי.
חוק נתוני אשראי, מבחין בין שתי אפשרויות שונות: האחת היא תיקון מידע שנמצא במאגר מידע של נתוני אשראי והשנייה היא אי-הכללת נתוני אשראי במאגר, כלומר מחיקתם. השופט קבע כי מדובר בשתי אפשרויות שונות לחלוטין, עם תוצאות, משמעויות והשלכות שונות.
במהלך המשפט הציגה התובעת שיחת טלפון מוקלטת עם נציגה של החברה, שבה האחרונה הכחישה במרץ שהחברה מבצעת מחיקת נתונים, וטענה כי החברה מבצעת תיקון נתונים. השופט קבע כי ראיה זו "תומכת במובהק בתובעת ומלמדת על שיטת ודפוס הפעולה השיווקית של הנתבעת, שמוליכה שולל כאמור את הפונים אליה".
השופט קבע עוד כי התובעת לא קיבלה העתק של ההסכם כאשר חתמה עליו, וכי עד הנתבעת עצמו אישר שפעולת המחיקה שביצעו עבור התובעת היא "פעולה טכנית פשוטה שכל אדם יכול לבצעה בקלות גם בעצמו וללא שירות של חברה המתמחה בכך".
בפסק הדין קבע השופט אבי כהן כי "לידת ההסכם בחטא ואף בסוג של מרמה והולכת שולל". לדברי השופט, אף שלשון ההסכם בין הצדדים דיברה על מחיקת נתוני אשראי, החברה ידעה היטב ומראש כי שירות זה אינו נחוץ לתובעת וכי הוא עלול להזיק לה. "הנתבעת הוליכה את התובעת שולל וסיפקה לה שירות בלתי מוסכם מהותית, בלתי נחוץ ואף מזיק", קבע השופט.
בסופו של דבר קיבל השופט את התביעה באופן חלקי וחייב את החברה להשיב לתובעת את מלוא הסכום ששילמה וכן לשלם לה פיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות משפט. עם זאת, השופט קבע כי לא עלה בידי התובעת להוכיח ולכמת נזקים נוספים, למשל בגין צמצום האשראי שלה.