המחזה המשפטי הגדול של דורנו הגיע הערב אל רגע החיתוך שלו. בתום 29 ימי עדות ראשית, ראש-הממשלה בנימין נתניהו קם מהדוכן, הניח את הקלסר, וחרט בזיכרון הציבורי את אקורד הסיום: לא עסקתי בשוחד, אלא בבלימה של הפיכה פוליטית. רגע סמלי, חריקת דלת בית המשפט אשר נסגרה אחרי נתניהו, והדממה באולם אשר נמהלה ברחש הבזקי המצלמות.
קווי ההגנה המרכזיים שניתן לזהות בעדות הראשית של נתניהו היו לא שוחד, יחסי ציבור שגרתיים, "וואלה" אתר שולי, הטבות רגולטוריות לגיטימיות ולא ידעתי ולא התעניינתי.
ואכן, בעדותו הראשית דוחה נתניהו את הטענה שלפיה הייתה עסקת שוחד בינו לבין בעלי אתר "וואלה". הפניות שנעשו לאתר, היו חלק מיחסי פוליטיקאי-תקשורת רגילים ולגיטימיים. שינוי כותרת הוא דבר מקובל במקרים של עיוות, אמר, וטען שאין בכך שום מערכת יחסים שוחדת. רוב הבקשות שהעביר היו סבירות וחלקן כלל לא נענו. כך, למשל, ידיעה שלילית עליו "נשארה כל הלילה" בכותרת האתר למרות פניות להסירה, מה שמראה, לטענתו, שלא הייתה היענות חריגה, אפילו "עויינות חריגה".
קו הגנה ברור שעלה מעדותו הראשית של נתניהו הוא כי "וואלה" אתר שולי. נתניהו זלזל במופגן בחשיבות אתר "וואלה", לדבריו, אתר שולי ולא משמעותי בנוף התקשורתי, ואף התלוצץ ש"וואלה" מושך בעיקר חובבי כלבים וחתולים. המסר ברור: אם האתר כה זניח בעיניו, קשה לטעון שהיה לו מניע לסכן את מעמדו בעסקת שוחד עבור סיקור בו.
בנוסף לשתי טענות הגנה אלה, הסביר נתניהו על הלך רוחו, שעיקרו - לא ידעתי ולא התעניינתי. נתניהו בעדותו הראשית הציג עצמו כמי שלא היה מעורב ישירות במגעים עם וואלה או בהחלטות הרגולטוריות שהיטיבו עם אלוביץ', כי לא ידע על הפניות שיזמו רעייתו ובנו לאתר, ושבני משפחתו ויועציו פעלו לעיתים על דעת עצמם.
במקביל, הדגיש נתניהו את ריחוקו מהטיפול בענייני בזק. עוד בגזרת הרגולציה, נתניהו התעקש שלא נעשה דבר פסול. אישור עסקת בזק-Yes – אותה "תמורה" נטענת שקיבל אלוביץ', היה מהלך סביר ומקובל מקצועית, לא מתת מושחת. בעניין זה חשוב לציין את קושי התביעה לבסס את קיומה של "פגישת הנחיה" שבה הורה נתניהו לכאורה לפילבר להיטיב עם אלוביץ', ממצאי ההגנה ערערו את עצם עיתויה של פגישה כזו. ללא אותה הוראה מפורשת, הקשר בין ההטבות לסיקור החיובי נותר נסיבתי, ונתניהו גורס שנסיבות לחוד וכוונות לחוד.
ומה צפוי בחקירה הנגדית? ראשית, תנסה התביעה לקעקע את הנרטיב שהציג נתניהו לפיו "כולם עושים את זה" ולכן לא הייתה כאן חריגה. הפרקליטים יתמקדו בהוכחת ההיקף החריג של היחסים בין לשכת נתניהו לאתר "וואלה", ויסתמכו על עדויות כמו זו של מנכ"ל "וואלה" לשעבר אילן ישועה, שהעיד שכ־90% מהבקשות מלשכת רה"מ נענו באתר. שנית, יעמתו התובעים את נתניהו עם הסתירות בגירסתו.
כך למשל, נתניהו טען שוואלה לא היה משמעותי עבורו, אך מנגד קיימים ממצאים על מאמצים קדחתניים לשפר את הסיקור שם. הוא הכחיש כי ידע על פניות בני משפחתו לאתר, אך עד המדינה ניר חפץ תיאר דברים שונים. התביעה ודאי תשאל את נתניהו האם חפץ משקר, או שבנו בכל זאת היה מודע לתרומתו לעסקי אלוביץ.
התביעה עשויה אף לחזור לאותה זירה רגולטורית, ולהציג שלל מסמכים על החלטותיו של נתניהו במשרד התקשורת, ולשאול האם באמת היו מנותקות משיקולי הסיקור. למשל, ייתכן שתעלה שוב השאלה על פגישת נתניהו-פילבר, אותה פגישה מפורסמת שלא הוכחה עד תום, ותנסה לקשור בינה לבין שינוי המדיניות הדרמטי שביצע פילבר לטובת בזק. כאן יידרש נתניהו להסביר את הרצף החשוד של האירועים, או לטעון לצירוף מקרים מופלא.
בקרוב יחלו נציגי התביעה בחקירה הנגדית, חמושים בראיות ובסימני השאלה שהצטברו, ינסו לנצל כל סדק בגירסתו, כאשר האסטרטגיה ברורה, לכרסם באמינות, להוכיח קו מקביל בין טובות הנאה לסיקור, ולכפות על נתניהו לבחור, או לזכור, או להסתכן בסתירות. התחזיות מדברות על 9–14 חודשי חקירה נגדית. יהיה זה מבחן כישרון לפרקליטים אך בעיקר מבחן סיבולת לראש הממשלה. נתניהו אמנם הצליח לערער כמה מיסודות התיק בעדותו הראשית, אך שלב החקירה הנגדית טומן בחובו מבחן קשה בהרבה. אם בעדות הראשית הצהיר נחרצות ש"לא היה כלום" – בחקירה הנגדית יתברר אם באמת לא היה כלום, או שיש דברים בגו.