המאבק בהון השחור: במהלך 2024 תפסה המשטרה, בשיתוף רשות המסים ורשויות אכיפה אחרות, למעלה ממיליארד שקלים (1.09 מיליארד) ש"הולבנו" על ידי ארגוני הפשיעה באמצעות חשבוניות פיקטיביות.
מדובר בכספים ורכוש שנתפסו במסגרת חקירות בגין הלבנת הון שהיקפן נאמד במיליארדי שקלים בשנה. במסגרת זאת, כאמור, הצליחו חוקרי המשטרה ביחידת להב, יחד עם רשות המיסים, הרשות להלבנת הון ורשויות נוספות להתחקות אחר תנועת הכספים באותם ארגונים שעושים שימוש בדרכי עורמה ותחכום להעלמת והסתרת הכספים.
גורם בכיר במשטרה אמר למעריב כי: "בחלק מהמקרים הם פונים לנותני שירותים פיננסיים או כפי שהם מוכרים בשמם כצ'יינג'ים, מפקידים שם סכומי עתק, והוא מתגלגל בתוך המערכת באמצעות חברות וחשבונות פיקטיביים, עובר גלגולים מוסב למטבעות קריפטו לעיתים וחוזר אל חשבון של חברה או לקוח שמקבל את הכספים לידיו.
"כיוון שבאותם צ'יינג'ים מתנהלים גם חשבונות ולקוחות לגיטימיים וחוקיים, קיים קושי משמעותי לעשות את ההבחנה בין הכספים המולבנים של ארגון פשיעה לכספים השייכים ללקוחות של העסק. גם לאחר מכן ולמרות שנתפסים כספים ונכסים של אותו צ'יינג' מתנהל הליך ארוך וסבוך שרק לאחריו מחליטים על הסכום שנשאר בידי המשטרה והרשויות והוא מועבר לחילוט, כך שהסכומים שנתפסים בראשית המעבר לשלב הגלוי הם לא הסכומים שנשארים לצרכי החילוט".
גורם נוסף מבהיר: "במקרה של ארגון אבו לאטיף לדוגמא הם הפעילו חברה לציוד הנדסי כבד, חוקית לחלוטין שגם ביצעה עבודות בפועל בחלק מהמקרים אבל תוך כדי השתלטות על מכרזים או גביית תשלום מחברות אחרות שזכו במכרזים ומדובר בעבודות בהיקפים הנאמדים במאות מיליוני שקלים ואפילו מיליארדים.
"במקרים כאלו היינו חייבים לבצע את ההפרדה כדי לבודד את הסכומים של ההלבנה בפועל, ולא בכדי הבאנו לתפיסת הציוד ולביטול החברות ברשם החברות. מדובר בארגון שהיקפי העבירות שלו נאמד במאות מיליוני שקלים, כך גם ארגון הפשיעה של בכרי שביצענו מעצרים השבוע בעקבות הלבנת הון בהיקפים אדירים".
בנוסף, במהלך 2024 תפסה המשטרה כ-45 מיליון שקלים בגין עבירות סמים, דמי חסות, הימורים, הלוואות בשוק האפור וכו'. מתוך הסכום שנתפס, כאמור, רק חלקו בסופו של יום מאושר לצרכי חילוט וזאת בתום חקירה ובמקרים שבהם החשודים לא מצליחים להוכיח את מקור הכספים.
הרכוש והכספים שנתפסים מועברים אל רשות המיסים שגובה את חלקה הן בבחינת תשלום מע"מ, מס הכנסה, הוצאה לפועל, מרכז גבייה וקנסות, מיסוי מקרקעין ולעיתים אפילו משרד הביטחון במקרים שבהם הפעילות נסובה גם בתחום הסחר בנשק ואמצעי לחימה ומהם עולה חשד כי השימוש באותם אמצעים נעשה גם במסגרת אירועי טרור. במקרים של חשד לעבירות טרור לא מן הנמנע כי הפרשה נחשפה במסגרת חקירה בגין הלבנת הון.
נציין כי במהלך ארבעת החודשים הראשונים של שנת 2025 תפסה המשטרה סכום הנאמד ב-307 מיליוני שקלים, במסגרת חשד לעבירות הלבנת הון. בנוסף נתפסו 37 מיליון שקלים במסגרת כתבי אישום שהוגשו בעבירות פקודת סדר הדין הפלילי.
"צריך להבין שאותם ארגונים כדי לטשטש את פעילותם הפלילית מעבר למעשי האלימות וכחלק אינטגרלי ממנגנון הכספים שלהם הם דואגים להקים חברות כח אדם, חברות בנייה, חברות לעבודות תשתית שבאמצעותן ודרכן מועבר הכסף השחור בהיקפים עצומים לכאורה במסווה של פעילות לגיטימית", אומר למעריב גורם המעורה בפרטים.
"אי אפשר להתעלם מהעובדה שהשימוש בחשבוניות פיקטיביות גם הוא אמצעי של אותם ארגונים לגלגל בין החברות שלהן סכומי עתק, כשהחברות מתקזזות על המס והמע"מ ביניהן במסגרת פעילות סמויה שלא קיימת כלל או במסגרת עבודות שהן מבצעות אחת עבור השנייה וכך רק חלק קטן יחסית מופנה לרשויות והשאר חוזר לידי הארגונים האמורים".
"שום הערכה לגבי היקף התופעה לא תהיה רצינית. אם משרד האוצר היה יודע להגיד היינו פותחים בחקירה. הסכומים וההיקפים מתקבלים תוך כדי תנועה במסגרת חקירות או מידע שמגיע אל יחידות העילית של המשטרה. זה יכול לנוע סביב מיליארדי שקלים בשנה".