על פי הדוח, הפיקוח על זיכיון ים המלח לוקה בשורה של ליקויים, ובהם דליפות של חומרים מזהמים, הימנעות משיקום אתרי כרייה ישנים וחישוב דמי חכירה לפי תעריפים מיושנים. עוד נמצא כי אין למשרדי הממשלה הרלוונטיים מערכת מעקב סדורה אחר עמידה בתנאים סביבתיים, טיפול בשפכים או התמודדות עם מפגעים אחרים.
מיקי לוי תקף: "אלו סכומים ששייכים לציבור. אנחנו חייבים תשובה מדוע בשנה של קיצוץ תקציבי אתם לא פועלים לגבות את הסכומים הללו. ים המלח והמשאבים שייכים לציבור הישראלי כולו, ולא לחברה כזאת או אחרת - חובתנו לוודא שהטעויות היקרות לא יחזרו שוב. לו היו הרגולטור והמדינה מבצעים את עבודתם באופן יסודי בראיית פני העתיד, אני מאמין שחלק מנזקי הסביבה במשאב הטבע הייחודי הזה שאין כמוהו בעולם – היה ניתן למנוע".
עוד הוא אמר: "אנחנו עומדי בפני זיכיונות חדשים בעוד כ-5 שנים. זוהי חובתנו לוודא כי הטעויות לא תחזורנה על עצמן וכי הלקחים הופקו, ועל כן הוועידה תתכנס שוב בנוכחות מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל ולא תרפה מהנושא".
לדבריו, "משרד האוצר חייב לתכלל אירוע רגולטורי כזה מורכב, ולראות איך יתר המשרדים מקיימים כל אחד בתחומו את האחריות. אנו מבקשים מעורבות אישית של השרים בתיקון הפעולות. הדוח נכתב על אותם מקומות שהרשות המבצעת לא קיבלה הכרעה בהרבה סוגיות בין 5 ל-20 שנים. אין כאן מקרה שהמדינה סיימה הליך בחינה והציגה עמדה משפטית".
חיו עדכן כי "התקיימו אצלנו ישיבות במשרד להבין את הדברים, והשימוש בשפה מאופקת הגיע לכדי כישלון רגולטורי ובעיית משילות, ואלו דברים שלא אמרנו אותם כלאחר יד - אמרנו את זה אחרי התעמקות שהמחדל הזה מתקיים. בימים שאנחנו מחזיקים בתקציב בציפורניים, משרד האוצר צריך לתכלל אירוע רגולטורי כזה וחייב לנהל פיקוח מורכב כזה".
התרעות פיקוד העורף