במהלך דיון בוועדת חוץ וביטחון, המל"ל יצא נגד הצעת חוק לביטול האיסור על יהודים לרכוש מקרקעין ביהודה ושומרון. המצב המשפטי של כחצי מיליון ישראליים המתגוררים ביהודה ושומרון הוא שאין להם בעלות על הקרקע - זאת בשל חוק ירדני האוסר את הדבר. לדברי המל"ל, הדרך לקדם את ביטול האיסור צריך להיעשות בצו אלוף, ולא בחקיקה של הכנסת.
"קידום החקיקה עלול להיות מנוצל נגד ישראל ואנשיה בפורומים בין לאומיים, כדי לטעון שישראל פועלת לשינוי מעמד השטח והמאזן הדמוגרפי בו, ואגב כך להגביר את הלגיטימציה לפעילות משפטית נגד ישראל", נאמר על ידי נציג המל"ל בוועדה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953, נחקק על ידי השלטון הירדני בשנת 1953. תכליתו של החוק הירדני היתה למנוע רכישת קרקעות ביהודה והשומרון על ידי זרים, כלומר אנשים שאינם בעלי אזרחות ירדנית או ערבים".
"חוק זה נותר על כנו לאחר שחרור אזור יהודה והשומרון בשנת 1967, ומאז הוא מופנה בעיקר כלפי יהודים. על מנת לאפשר ליהודים לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה והשומרון (באופן עקיף), חוקק בשנת 1971 צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס' 419), תשל"א–1971, אשר אפשר את הרכישה באמצעות חברה אשר נרשמה ביהודה והשומרון וללא הטלת מגבלה על זהות בעלי החברה", נכתב.
בדברי ההסבר נכתב כי "רק באופן זה יהודים יכולים היו להירשם כבעלי חברה ולרכוש אדמות באזור יהודה והשומרון, אולם באמצעות חברה הרשומה באזור יהודה והשומרון בלבד. מציאות זו, הקובעת מגבלות על הזכות של אזרח מדינת ישראל לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה והשומרון רק בשל היותו אזרח ישראלי, אינה מתקבלת על הדעת. אי לכך מוצע לקבוע בחקיקה ראשית כי כל אדם יהיה רשאי לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה והשומרון, כמו בכל מקום אחר".
במהלך הדיון נציגת משרד הביטחון טענה בדיון כי ניתן לקבל מענה באמצעות צו אלוף ואין צורך בחקיקה, צו שעליו "עובדים במרץ ויהיה מוכן בתוך כשבוע", לדבריה. כאמור, נציגי המל"ל תמכו בעמדה זו. מנגד, טענו חברי כנסת מהקואליציה כי התיקון צריך להיות מעוגן בחקיקה המבטאת את רצון הבוחר, ולא על ידי צו שעשוי להשתנות כאשר שר הביטחון או האלוף יוחלפו. בתגובה הכריז יו"ר הוועדה ח"כ יולי אדלשטיין על מעין "תחרות": "הוועדה תמשיך בגיבוש החוק, ובמקביל משרד הביטחון ימשיך בגיבוש הצו, ונראה מי יסיים ראשון".
מנכ"ל רגבים מאיר דויטש אמר בדיון: "ראוי שלחוק הזה ולדומים לו יקראו 'חוקי אברהם', בהמשך לסיפור התנ"כי על רכישת קרקע בארץ ישראל על ידי היהודי הראשון. הנושא נמצא על השולחן משנת 2018, חוות דעת מיועמ"ש איו"ש התקבלה כבר ב2019, ובשנת 2022 קיבלנו את פסיקת בג"ץ בעתירה שניהלנו בנושא, שבה השופטים הודו שהחוק גזעני אך טענו שאת המענה נקבל פה, בבניין המחוקק. היה די והותר זמן לקדם את השינוי בצו".
דויטש פנה למחוקקים ואמר: "כעת זה עליכם - חברי הכנסת, להסיר את החרפה הזו ולזרוק את החוק הירדני הגזעני לפח האשפה של ההיסטוריה."