"קידום החקיקה עלול להיות מנוצל נגד ישראל ואנשיה בפורומים בין לאומיים, כדי לטעון שישראל פועלת לשינוי מעמד השטח והמאזן הדמוגרפי בו, ואגב כך להגביר את הלגיטימציה לפעילות משפטית נגד ישראל", נאמר על ידי נציג המל"ל בוועדה.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "חוק השכרת ומכירת נכסי דלא ניידי לזרים, מס' 40 לשנת 1953, נחקק על ידי השלטון הירדני בשנת 1953. תכליתו של החוק הירדני היתה למנוע רכישת קרקעות ביהודה והשומרון על ידי זרים, כלומר אנשים שאינם בעלי אזרחות ירדנית או ערבים".
"חוק זה נותר על כנו לאחר שחרור אזור יהודה והשומרון בשנת 1967, ומאז הוא מופנה בעיקר כלפי יהודים. על מנת לאפשר ליהודים לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה והשומרון (באופן עקיף), חוקק בשנת 1971 צו בדבר חוק השימוש והחזקה (תצרוף) של האישיות המשפטית בנכסי דלא ניידי (יהודה והשומרון) (מס' 419), תשל"א–1971, אשר אפשר את הרכישה באמצעות חברה אשר נרשמה ביהודה והשומרון וללא הטלת מגבלה על זהות בעלי החברה", נכתב.
בדברי ההסבר נכתב כי "רק באופן זה יהודים יכולים היו להירשם כבעלי חברה ולרכוש אדמות באזור יהודה והשומרון, אולם באמצעות חברה הרשומה באזור יהודה והשומרון בלבד. מציאות זו, הקובעת מגבלות על הזכות של אזרח מדינת ישראל לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה והשומרון רק בשל היותו אזרח ישראלי, אינה מתקבלת על הדעת. אי לכך מוצע לקבוע בחקיקה ראשית כי כל אדם יהיה רשאי לרכוש זכויות במקרקעין באזור יהודה והשומרון, כמו בכל מקום אחר".
דויטש פנה למחוקקים ואמר: "כעת זה עליכם - חברי הכנסת, להסיר את החרפה הזו ולזרוק את החוק הירדני הגזעני לפח האשפה של ההיסטוריה."