ועדת החוקה סיימה את הדיון לקריאות שנייה ושלישית בהצעת חוק החוזים אשר תביא לביטולה של הלכת אפרופים המזוהה עם נשיא בית המשפט בדימוס אהרן ברק. המהלך נועד להביא ליציבות בדיני החוזים, לאחר ההלכה השנויה במחלוקת שניתנה על ידי אהרן ברק בשנת 1995. ביטול ההלכה תבטל את יכולת בית המשפט לסטות מהניסוח המילולי של חוזים בעת פרשנותם, מה שיאפשר יציבות רבה יותר בעולם החוזים.
הלכת האפרופים היא פסק דין תקדימי שכאמור נתן השופט אהרן ברק בבית המשפט העליון בשנת 1995. ההלכה קבעה כי פרשנות של חוזה אינה מוגבלת ללשון הכתובה בלבד, אלא יש לבחון גם נסיבות חיצוניות שמסביב לכריתת החוזה - כגון כוונת הצדדים, התנהגותם וההקשר הכולל. ההלכה שינתה את הגישה הפרשנית המסורתית שהתמקדה בלשון החוזה, והנהיגה גישה תכליתית שמאפשרת לבית המשפט לסטות מהניסוח המילולי בחוזה, אם הוא סבור שכך יגשים טוב יותר את כוונת הצדדים.
עו"ד ד"ר גור בליי, יועמ"ש הוועדה אמר כי "התוצאה של הסדר המוצע היא אובדן "אומד דעת הצדדים" כעיקרון העל לפרשנות. אני חושש שנפלה שגגה תחת ידה של הוועדה. מציאת אומד דעת הצדדים – איתור כוונת הצדדים - הוא המטרה של הליך הפרשנות. זה לא שנוי במחלוקת, זה לא מורשת אפרופים. להפך – זו התמקדות בשאלה הפרשנית - מה הצדדים התכוונו בחוזה".
בליי הוסיף: "בניגוד למה שנאמר פה, זה שאתה מחפש את אומד דעת הצדדים לא מכתיב את שיטת הפרשנות. אתה יכול להגיד – בחוזים כאלה אני לומד על אומד דעת הצדדים רק מהלשון, בחוזים כאלה מהלשון והנסיבות, ובחוזים כאלה ממה שהצדדים אמרו לי. אומד הדעת זו רק השאלה, התשובה משתנה בהתאם לשיטת הפרשנות. אומד דעת הצדדים לא מכתיב את שיטת הפרשנות".
יו"ר הוועדה, חבר הכנסת שמחה רוטמן השיב: "כשאני מנסה לחדד את ההבדל בין אומד דעת הצדדים לדעת הצדדים, יש תוצאות רעות שנובעות משגגה, והשאלה היא מי הוא האדון או השליט של החוזה ותחת ידו של מי יכולה לצאת שגגה, שהתכוון למשהו אחד וכתב משהו אחר. היכולת לטעות שייכת לריבונות או לשלטון והשאלה שבבסיס התיקון היא מי הוא האדון. האם הוא מנסח החוזה, הצד לחוזה, והוא שגה, זו דעת הצדדים ולא אומד דעתם. אם הם כתבו משהו לא נכון, הם השליטים".
לדברי רוטמן, "הלכת אפרופים קבעה שהשליט בחוזה הוא בית המשפט ואת זה אנחנו עוקרים היום. השליט בחוזה הוא הצד אליו, גם באופן פרשנות החוזה. אם אני כותב שפרשנות החוזה היא אומד דעת הצדדים, זה אומר ששיקול הדעת האובייקטיבי כפי שאומר בית המשפט, יאמוד את מה כוונת הצדדים בסתירה למה שכתבו הצדדים. זו פגיעה אנושה בחופש החוזים".