האירוע התרחש על רקע מחלוקת בין הנאשמים למתלונן בנוגע לעבודות התקנת מטבח. הנאשם הראשון פנה למתלונן שעבד בנגרייה בתל אביב וביקש ממנו להתקין מטבח בדירתו תמורת 38,000 שקלים. בעקבות אי שביעות רצון מקצב התקדמות העבודה, החלה מסכת איומים שנמשכה למעלה משבועיים.
בפעם הראשונה, הגיע הנאשם לעסק של המתלונן ואיים עליו: "אני אשרוף לך את הנגרייה" ו"אני אשרוף לך את הקלנועית". בהמשך, שלח למתלונן הודעות מאיימות נוספות. בן דודו של הנאשם הראשון, הצטרף למסכת האיומים והגיע לעסקו של המתלונן בעת שזה הגיש תלונה במשטרה. הוא תיעד את הגעתו לנגרייה ושלח למתלונן סרטון ובו נשמע מאיים עליו. בהמשך, שלח סרטון נוסף מחוץ לתחנת המשטרה כשהוא ממשיך לאיים.
במסגרת הסדר טיעון, הנאשמים הודו והורשעו בעבירת איומים. התביעה ביקשה להטיל על הנאשם הראשון עונש של 6 חודשי מאסר בפועל שיכול להמירם בעבודות שירות, ועל הנאשם השני 8 חודשי מאסר בפועל שיוכל להמירם בעבודות שירות. הסנגור ביקש להתחשב בהודאת הנאשמים, החיסכון בזמן השיפוטי, לקיחת האחריות והבעת החרטה. כמו כן, טען כי לנאשמים לא הייתה כוונה לממש את איומיהם.
בסיכום גזר הדין, הדגישה השופטת את האינטרס הציבורי הדורש ענישה מוחשית ומרתיעה בעבירות כגון אלה, תוך שמירה על עקרון הענישה האינדיבידואלית.