רונן בר הבהיר מתחילתו של ההליך שהוא מתכוון לפרוש מהשירות. מטרתו של בר הייתה שהשופטים יתנו פסק דין עקרוני, כזה שיגביל את אפשרותה של הממשלה לפטר את ראש השב"כ הבא בדרך דומה.
בנוסף למגבלות על עצם הפיטורין, עיקר המחלוקת מול ראש השב"כ רונן בר הייתה השאלה האם נאמנותו של ראש השירות היא לממשלה ולעומד בראשה - או לציבור. רונן בר דרש מהשופטים שוב ושוב הכרעה עקרונית בנושא הזה. דרש, וקיבל.
"כלל ראשי מערכות הביטחון – ובכלל זה ראש השב"כ – חבים חובת נאמנות כלפי הציבור. נאמנותם של ראשי מערכת הביטחון אינה נאמנות מפלגתית-פוליטית לממשלה מסוימת או נאמנות אישית לראש ממשלה כזה או אחר", כתב השופט יצחק עמית - ובכך העניק לרונן בר את הניצחון המוחלט.