בג"ץ החליט: היועמ"שית תנמק את האכיפה הבררנית נגד ההדלפות

ישיבה בעתירה שהגיש פורום המשפחות השכולות ונפגעי הטרור, צפויה להתקיים היום, כך קבע בית המשפט העליון. העותרים מצביעים על ארבע הדלפות עיקריות שנחשפו בתקשורת

אברהם בלוך צילום: לירון מולדובן
גלי בהרב מיארה
גלי בהרב מיארה | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בית המשפט העליון קבע היום כי תתקיים ישיבה "בהקדם" בעתירה שהגיש פורום המשפחות השכולות ונפגעי הטרור “בוחרים בחיים” נגד היועצת המשפטית לממשלה. בעתירה דורשים העותרים לחקור שורת הדלפות ביטחוניות שיצאו מתוך מערכת הביטחון והועברו לתקשורת, ואשר לטענתם גרמו נזק ממשי לביטחון המדינה. בג"ץ הורה ליועצת להשיב לעתירה בתוך ארבעה-עשר יום לפני מועד הדיון.

העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין ד”ר איתמר מירון ועו”ד ירין ראובן ממשרד מירון, בן ציון ופריבס, טוענת לאוזלת יד ממושכת מצד רשויות האכיפה בטיפול בהדלפות שהובילו לחשיפת תוכניות מבצעיות, מקורות מודיעיניים וסודות מדינה. בנוסח העתירה נכתב כי “מדובר בהדלפות שעשויות להיחשב כריגול הגובל בבגידה במדינת ישראל”.

העותרים מצביעים על ארבע הדלפות עיקריות שנחשפו בתקשורת: בספטמבר, פורסמה התרעה מפורטת על כוונות מבצעיות של צה"ל בגבול הצפון – התרעה שהתבררה למחרת כמתייחסת לפעולה שבוצעה בפועל.

באוקטובר, פורסמה כתבה על תוכניות תקיפה באיראן, תוך אזכור מטרות מוגדרות, על בסיס מידע שהועבר מארבעה גורמים ישראליים. בתקופת מתקפת השבעה באוקטובר, נחשפו מסמכים מתוך תוכנית "חומת יריחו", הן בכלי תקשורת זרים והן בכתבה ששודרה בתוכנית "עובדה". בינואר, באותו ראיון מצולם, תואר כיצד נמסרה תוכנית המערכה בצפון על ידי יועץ אסטרטגי של בכיר מודיעין.

בעתירה נטען כי חרף חומרת הדברים – לא נפתחה כל חקירה, לא נעשה ניסיון לאתר את המדליפים, ולא התקבלה תשובה לפניות חוזרות ליועצת המשפטית ולגורמים נוספים.

העותרים מזכירים את אופן הטיפול בפרשת ההדלפה לעיתון הגרמני ‘בילד’, שם ננקטו צעדים דרמטיים: הרמטכ”ל הגיש תלונה, השב”כ פתח בחקירה, נעצרו חשודים ואף נמנע מהם להיפגש עם עורכי דינם. “הפער בין שני המקרים לא משאיר מקום לספק”, נאמר בעתירה, “מדובר במדיניות בררנית שמסכנת את ביטחון המדינה”.

לטענת העותרים, האכיפה הסלקטיבית אינה רק עניין ציבורי אלא סכנה ממשית. העתירה נסמכת גם על מכתב של 26 קציני מודיעין ונגדים, שבו התריעו: “דווקא במקרים החמורים ביותר לא נפתחה חקירה”.

ראש הממשלה עצמו התייחס לנושא בנובמבר ואמר: “הדלפות פליליות מתוך הפורומים הביטחוניים הרגישים ביותר במדינת ישראל… נתנו מידע בעל ערך עצום לאויבים שלנו – לאיראן, לחיזבאללה, לחמאס. דרשתי אינספור פעמים לחקור – ולא נעניתי”.

בין הסעדים שדורש הפורום: פתיחת חקירה מיידית על ידי גוף חיצוני, תחקיר צבאי להפקת לקחים, בדיקות פוליגרף לבעלי תפקידים רלוונטיים, והשלמת ההליך הפלילי במהירות האפשרית. העותרים מציינים כי מדובר בעבירות חמורות לפי חוק העונשין, ובהן סיוע לאויב בשעת מלחמה, ריגול, וגילוי ידיעה סודית מתוך כוונה לפגוע בביטחון המדינה.

ד"ר איתמר מירון, המייצג את העותרים, מסר: “זה לא רק עניין של חוק ושלטון – זה עניין של חיי לוחמים. כל יום שעובר בלי חקירה זה עוד יום שבו צינור ההדלפות ממשיך לפעול. לא ייתכן שמי שמדליף מידע ביטחוני רגיש זוכה לחסינות, בזמן שבמקרים אחרים ננקטים צעדים קשים, כולל כליאה ומניעת ייצוג. הגיע הזמן לשאול: האם החוק באמת שווה לכולם?”

תגיות:
בג"צ
/
גלי בהרב-מיארה
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף