לעמדתה של היועמ"שית, "מוצע שלא לקדם את ההצעה. חקירת מחבלי ה-7 באוקטובר מצויה בשלבים מתקדמים ומטופלת בראש סדר העדיפויות של גורמי האכיפה. ההצעה פוגעת בעצמאות גורמי האכיפה ועלולה לפגוע בלגיטימציה הבין-לאומית של ההליכים שנוקטת ושתנקוט מדינת ישראל וכן להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית".
לטענתה של היועצת המשפטית לממשלה, "ההצעה פוגעת בעקרונות יסוד של השיטה המשפטית בישראל, ובעקרונות יסוד של המשפט הפלילי". בנוסף היועמ"שית טוענת כי "ההסדרים הכלולים בהצעת החוק עלולים להשפיע על אינטרסים רחבים של מדינת ישראל בזירה הבין-לאומית. בשל הצורך לשקול את מכלול השיקולים הצריכים לעניין, הן בהיבטים הבין-לאומיים והן בהיבטים נוספים, הסדרים מיוחדים לעניין זה ראוי שייקבעו על בסיס עמדת גורמי המקצוע הממשלתיים הרלוונטיים".
עוד טוענת היועמ"שית כי "בהחלטה באשר לאופן שבו תנהג המדינה במחבלים שנתפסו כרוכים גם היבטים ביטחוניים ומדיניים משמעותיים ביותר. על כן, הדרג המדיני ושר המשפטים בפרט מעודכנים לאורך הדרך בהתפתחות החקירה ובסטטוס הטיפול ומעורבים בהשלכות הנוגעות להיבטים אלה".
גורמים משפטיים טענו בשיחה עם מעריב כי הייעוץ המשפטי לממשלה אינו מתנגד לחקיקה שתסייע להעמדת הנוח'בות לדין וכי בסך הכל הובהר כי לעמדת היועמ"שית הצעת החוק הפרטית אינה נחוצה לשם העמדת הנוח'בות לדין ואף עלולה לפגוע בתיקים.
כזכור, ועדת שרים לענייני חקיקה תדון היום לראשונה בחוק של חברי הכנסת שמחה רוטמן ויוליה מלינובסקי אשר קובע את המסגרת להעמדתם לדין של מחבלי הנוח'בה. הדיון יתקיים כ-20 חודשים לאחר טבח השבעה באוקטובר בו השתתפו המחבלים, ולאחר שהממשלה לא גיבשה כל מדיניות בנושא.
הלילה, לפני ישיבת ועדת השרים, שר העבודה יואב בן צור הודיע כי הוא "יתמוך בכל חקיקה שתקדם ענישה הולמת בזמן הקצר ביותר ובחומרה המירבית להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין".
עם זאת, בן צור לא התחייב כי יתמוך בהצעת החוק של רוטמן ומלינובסקי: "באשר להצעת החוק הנמצאת על שולחנה של וועדת השרים, השר ישמע את חוות דעתם של כלל גורמי המקצוע, ורק לאחר מכן יגבש את עמדתו לגביו,", נמסר מהשר בן צור תוך מתן דגש על כך ש"השר בעד חוק משמעותי ואפקטיבי".
רוב מוחלט של שרי הממשלה החברים בוועדת השרים לענייני חקיקה - סרבו להתחייב לתמוך בהעמדה לדין של מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח השבעה באוקטובר.
בוועדת השרים יושבים שר משפטים יריב לוין, השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, שר האוצר בצלאל סמוטריץ', השר בלי תיק חיים ביטון, שר העבודה יואב בן צור, שר הבינוי והשיכון יצחק גולדקנופף, השרה להגנת סביבה עידית סילמן, שר החינוך יואב קיש, שר התקשורת שלמה קרעי, שר התפוצות עמיחי שיקלי והשר במשרד האוצר זאב אלקין.
"מעריב" פנה אל השרים כדי לקבל את תגובתם לשאלה אם יתמכו בחקיקה של רוטמן ומלינובסקי. השרים קרעי ושיקלי הודיעו כי יתמכו בהעמדת מחבלי הנוח'בה לדין. מהשר בן גביר נמסר כי הוא "תומך בהעמדה לדין של הנוח'בות, ישתתף בדיון, ישמע את כל הנימוקים של כל הגורמים ויקבל החלטה בהתאם".
השר לוין מסר כי "הוא יגיד בוועדת שרים", והכחיש כי פנו אליו ממשרד המשפטים כדי להוביל דחייה של הדיון בהצעת החוק. שאר השרים סירבו להגיב. השר בן צור מסר כי באופן עקרוני הוא תומך בחקיקה מסוג זה, אך יבחן מחר את החוק עצמו ויחליט לאחר מכן האם להצביע בעדו.
לאחרונה התקיים דיון חסוי בכנסת בנושא, שבו נחשף לראשונה על ידי נציג השב"כ כי בניגוד לדרך שבה הוצגו הדברים בשם הארגון - בשב"כ לא מתנגדים לעצם החקיקה או להעמדת מחבלי הנוח'בה לדין לפי חוק השמדת עם, שבסופו לכל מחבל שיורשע בעקבות החוק של רוטמן ומלינובסקי ממתין חבל תלייה.
בשב"כ הבהירו כי השאלה מבחינת הארגון היא מועד ההעמדה לדין, אך מדובר באירוע שההיתכנות שלו תהיה רק לאחר העברת החקיקה בקריאה שנייה ושלישית. כלומר, המשמעות היא שאין התנגדות ביטחונית להעברת החוק בוועדת השרים לענייני חקיקה, ואפילו לא בקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת.
עם זאת, בייעוץ המשפטי לממשלה מתנגדים בתוקף לחוק וינסו להשפיע על שר המשפטים לוין לדחות את הדיון בו באמתלה ביטחונית – אף שכאמור השב"כ הבהיר שאין לו התנגדות לחקיקת החוק.
הצעת החוק של רוטמן ומלינובסקי קובעת כי חלק ממחבלי הנוח'בה ייכלאו לנצח, וחלקם יועמדו לדין - בהתאם לראיות. מי שיועמד לדין, יואשם בעבירה של השמדת עם, והמשמעות היא שבסיומו של ההליך ייגזר עונש מוות על כל מחבל נוח'בה שיורשע.
התרעות פיקוד העורף