במסמך שהוגש לבג"ץ מטעם משרד ראש הממשלה והשב"כ, טענה הפרקליטות כי מדובר בהחלטה סבירה של שירות הביטחון הכללי, וכי אין עילה להתערבות שיפוטית. בהתאם לכך, ביקשה לדחות את העתירה על הסף.
עם זאת, הפרקליטות הודיעה כי היא מבקשת להשלים את תגובתה באופן חסוי, וציינה כי אינה יכולה לפרט בפומבי את פרטי האבטחה של יאיר נתניהו. "בשל הוראות הסודיות ואיסור הפרסום החלות בעניינים אלה של אבטחה, לא ניתן להרחיב", נכתב בתגובת המדינה.
העתירה לבג"ץ מעלה תהיות נוקבות באשר להיקף המימון הציבורי שניתן לבן ראש הממשלה בתקופה שבה הוא שוהה במדינה זרה ומנהל שם את חייו האישיים. המדינה, כאמור, מתעקשת שמדובר בצורך ביטחוני מוצדק – אך שומרת את ההסברים לפרוטוקולים החסויים.
התרעות פיקוד העורף