בהמשך נשאלה שאלה האם נערכה בדיקה מצד המדינה בנוגע למעורבותו האפשרית בישראל היום, אך נתניהו שב והגיב: "אני לא מכיר". קליינמן ניסתה להציג את עיקרי הטיעון של דרוקר בעתירה לחשיפת שיחותיו עם אדלסון, אך נתניהו טען כי "הפרקליטות אז לא אמרה מילה על זה".
כאשר נשאלה אם פירוט השיחות עם אדלסון תומך בטענות לקשר מיוחד ביניהם, השיב נתניהו: "זה נותן סיוע נסיבתי, לא פירוט". בהמשך העדות התמקדה קליינמן ביחסים של נתניהו עם כלי תקשורת נוספים, כולל ערוץ 2 וערוץ 14. בתשובה לשאלה האם ממשלותיו קידמו חקיקה המיטיבה עם ערוץ 14, השיב נתניהו: "קידמנו חקיקה שמקדמת כניסת ערוצים חדשים. רוצים לסגור את ערוץ 14 במסגרת הפלורליזם שמקדמים – לסגור כן, לפתוח לא".
בשלב מסוים עלתה גם פרשת "תחקיר הנעליים" משנת 1997, שהתפרסם ב"ידיעות אחרונות" ועסק בהתנהגות רעייתו שרה. קליינמן ניסתה לברר את עמדתו של נתניהו לפרסום, והוא ענה בתקיפות: "זה שקר. היא לא זרקה נעליים על אף אחד". כאשר הופנתה אליו טענתו לפיה ידיעות ניהלו נגדו מסע שיטתי של פרסומים כוזבים, השיב: "רצח אופי. לא פחות". קליינמן ניסתה להציג את אי-הגשת תביעות הדיבה כעדות לחוסר התנגדות, אך נתניהו דחה את הטענה: "אני מגיש לפי נשוא, לא לפי מי שמעביר את המסר. אני לא מתעסק בזה. אין לי זמן".
העימות התלהט כשקליינמן טענה: "אתה לא תובע כי אתה מתראיין רק לכלי תקשורת שמסקרים אותך בחיוב", ונתניהו השיב: "כל התקשורת מכורה. לכן אני עושה מסיבות עיתונאים". לקראת סיום החקירה, קליינמן ניסתה לטעון כי נתניהו מאשים את נוני מוזס באחריות לאי תיקון פרסום כוזב בעיתון, אך נתניהו התפרץ: "אמרתי לניר חפץ שיתקן – והוא לא עשה את זה. למה? כי נוני מנע ממנו". השופטים התערבו מספר פעמים במהלך הדיון, וניסו להחזיר את הדיון למסלולו. השופט בר-עם העיר: "אנחנו במקום אחר", והשופטת רבקה פרידמן-פלדמן חתמה את החקירה הראשית במילים: "זה מיותר".
התרעות פיקוד העורף