פעילי המחאה הגישו את התביעה נגד רונית הביביסטית, אשר פרסמה בשלושה פוסטים ברשת "X" את מספרי הטלפון הנייד של שלושה אזרחים. בפוסטים נכתב כי ניתן לפנות אליהם – בשיחות או בהודעות – על מנת לרכוש מוצרים קמעונאיים ושירותים שונים, בהם ביצים, שמן, דבש, חיתולים, מגבונים לתינוקות, וכן שירותי אבטחה, ניקיון ותחזוקה. הנתבעת הוסיפה כי מדובר במוצרים טריים, הנמכרים במחירים מוזלים ובהנחות.
על פי כתב התביעה, התובעים אינם עוסקים באספקת מוצרים או שירותים, ולא קיימת בינם לבין הנתבעת היכרות מוקדמת. לטענתם, פרסום מספרי הטלפון שלהם נעשה על רקע פעילותם במחאות נגד מדיניות הממשלה, ובמטרה להטריד ולהביך אותם.
התובעים ציינו כי בעקבות הפרסומים התקבלו אצלם עשרות רבות של פניות טלפוניות והודעות, אשר כללו בין היתר שאלות על רכישת מוצרים, תגובות לעגניות וביטויים פוגעניים. לדבריהם, הדבר גרם להם טרדה ממשית, פגיעה בפרטיות וביזוי פומבי.
בתביעה נתבקש בית המשפט לקבוע כי הנתבעת אחראית לעוולה אזרחית של פגיעה בפרטיות וכן לעוולת לשון הרע. התובעים ביקשו פיצוי כספי במסלול שאינו מחייב הוכחת נזק, וכן צווים שיחייבו את הנתבעת להסיר את הפרסומים ולחדול מכל הפצה דומה בעתיד.
בית המשפט קבע כי "יש מקום לקבל את התביעה לפי עילותיה. הפרסומים פגעו בזכויות מן המעלה הראשונה –הזכות לפרטיות והזכות לשם טוב. הם עשו כן ללא כל צידוק ומתוך כוונה לפגוע בתובעים על רקע עמדותיהם".
עוד ציין בית המשפט כי הפרסומים "לא שירתו ענין לגיטימי כלשהו של הנתבעת או אינטרס של הציבור. הם לא העשירו את השיח הציבורי כי אם להפך. כל מהותם הייתה ליּבוים של מדון ושל איבה וגרימתה של הטרדה. באיזון, שמחייב המשפט הפרטי, יש לבכר הגנה על זכויות-התובעים על פניו של חופש-הביטוי, הזה, של הנתבעת".