העותרים טוענים כי בפסק הדין שניתן בעתירה בעניינו של רונן בר, בג"ץ נמנע במכוון מלהטיל מגבלות על הממשלה ועל ועדת גרוניס בנוגע למינוי ראש חדש לשב"כ – וזאת, אף שהוציא צו ביניים שהקפיא את המינוי במהלך הדיונים. לטענתם, מאחר שפסק הדין לא כלל מגבלות, חוות הדעת שניתנה לאחר מכן שגויה מבחינה משפטית ודינה בטלות.
לטענת העותרים, בג"ץ נשען בפסק הדין על מצב תיאורטי בלבד – שכן בר הודיע על התפטרותו, ולכן לא היה מקום לעסוק במינוי מחליפו במסגרת הפסק. אם כוונת בג"ץ הייתה לכלול גם את סוגיית המחליף, נכתב בעתירה, ניתן היה להכריע בכך במפורש – ולכן גם מהטעם הזה חוות הדעת המאוחרת אינה תקפה.
עוד נטען כי היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי מיארה, "ניהלה הליך אדוורסרי במשך חודשים ארוכים נגד הממשלה שלה היא מייעצת", אולם לאורך כל הדרך נמנעה מלטעון שנתניהו מנוע ממינוי מחליף לבר – להבדיל מסוגיית הדחתו. לפיכך, טוענים העותרים, העלאת הטענה הזו בשלב זה נגועה בשיהוי כבד, ובהרב-מיארה עצמה יצרה השתק מלהעלות אותה.
התרעות פיקוד העורף