נדמה שאותה אווירה עוינת נגד מערכת המשפט עדיין שרירה וקיימת. היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיאת העליון לשעבר מוטרד עמוקות מהמתקפה על המוסד שרוב חייו היה בשר מבשרו ונציגו המובהק. "חשבתי אז ואני חושב גם היום שיש פה מטרה להרוס מערכת שאנשים טובים והגונים בנו בעמל רב לאורך 75 שנה", הוא אומר בעוגמה. "אינני מבין את זה, הרי לא מדובר באנשים רעים, הם לא יגנבו לך מהכיס, אבל ההתקפות שלהם על בית המשפט העליון לא מוצדקות והן מחלחלות לציבורים רחבים. כשחוזרים על משהו שוב ושוב, יש לו השפעה".
שופט העליון לשעבר נוגע בשרשרת החטופים התלויה על צווארו, הופך את הדסקית מצד אל צד בחוסר נחת מופגן. "כתוב עליה 'ביחד ננצח', אבל האמת היא שכבר זמן רב אני מנסה להפוך אותה על צידה אל הכיתוב 'הלב שלנו שבוי בעזה', כי יש לי בעיה עם ה'ביחד ננצח' הזה. מי שרוצה אחדות בזמן מלחמה אבל ממשיך במקביל את החקיקה המשפטית המפלגת, משנה את שיטת בחירת השופטים לכיוון של פוליטיזציה, מונע בפועל את גיוס החרדים ומתקדם לפיטורי היועצת המשפטית לממשלה, לא יכול להצהיר על הכיתוב המחייב 'ביחד ננצח'. הוא מייצר שנאה. קהילות שלמות מפולגות בתוכן, משפחות נחצות בגלל הדבר הזה. ישב אצלי חבר וסיפר שהוא בשיח מפלג אפילו עם הילדים שלו".
פרופ' רובינשטיין חנה ברוב התחנות המשפטיות המשמעותיות לפני שפרש לגמלאות. גם היום הוא לא נח לרגע. האיש הזה, שעל כתפיו מונחת היסטוריה רבת־שנים כמלווה משפטי למסע מדיני רב־תהפוכות, חד וסקרן וערני כבעבר. לשכתו בבית המשפט העליון בירושלים עמוסה בכרכים רבים מתלמוד ועד משפט, מספרות ועד פילוסופיה, אבל כשהוא נזקק למקורות, הוא גם שולף את הנייד ומוצא בקלילות משפט או אמירה מדייקת.
התרעות פיקוד העורף