הוסיף להסביר כי "על פי חוק סדר הדין הפלילי, רק התביעה רשאית לחזור בה מן האישום, ובהסכמתה, רשאי בית-המשפט לבטל אותו".
"השימוש בסמכות החנינה לפני הרשעה אינו אלא אמצעי נדיר וקיצוני אשר הושאר בידי הנשיא כסמכות חוקתית שיורית בעלת אופי של שסתום ביטחון'. ספק בעיני אם הנשיא הרצוג ייטול על עצמו צעד כה דרמטי כלפי ראש ממשלה מכהן, תוך כדי משפט".
"יחד עם זאת, מסביר עו"ד דחוח, "יש להתייחס אליה בזהירות ובעדינות המתבקשת, שכן וודאי הצהרה סמי-מדינית שכזו מצד נשיא ארצות הברית, אינה חסרת משקל לחלוטין: מצד אחד, יש שיגידו שאמירתו של טראמפ מהווה התערבות של ממש בהליכים משפטיים, ואף למעשה פגיעה בריבונות המשפטית של ישראל".
"עם זאת, ישנן דעות משפטיות, לא מופרכות מיסודן, של מומחים ראויים, אשר יטענו כי האירועים מחדדים את האבסורד של המצב המשפטי הנוכחי של ההעמדה לדין של מנהיגים במהלך כהונתם, ובמיוחד כמו בישראל רוויית האיומים והאתגרים".
"יש גם שיסברו כי המצב הנוכחי הוא הנימוק הטוב ביותר שחזינו בו עד כה, אשר עשוי להביא, לכל הפחות, למסקנה שלפיה אכן להיווצר קושי, ביטחוני או אחר שמעורר מחשבות המצדיקות שינוי חקיקתי לפיו ראשי ממשלה לא יעמדו לדין במהלך כהונתם, אלא על עבירות חמורות במיוחד".
לדברי עו"ד דחוח, "לכן, בטווח המיידי ובמקרה הספציפי ספק גדול אם יש לדברי הנשיא משמעות מעשית על משפט נתניהו, אולם היא עשויה להצית את ראשיתו של שינוי מחשבתי בקרב המחוקק, אשר בסופו של תהליך יוביל לשינוי במדיניות של רשויות אכיפת החוק, ולאי-העמדה לדין של ראשי ממשלה בישראל, ולא אופתע אם בקרוב מאוד נראה הצעות חוק ברוח זו".
התרעות פיקוד העורף