נהג מונית בן 73 הורשע בבית המשפט באילת בגביית תעריף מופקע מתייר שהגיע לעיר, במקרה שחשף בעיה מתמשכת העלולה לפגוע בתדמיתה של עיר התיירות. השופט גיל אדלמן גזר על הנהג קנס של 2,500 שקלים ופיצוי של 200 שקלים לנוסע, אך החליט שלא לפסול את רישיון הנהיגה בפועל.
האירוע התרחש כאשר תייר שהגיע בטיסה לאילת יצא משדה התעופה רמון ופנה לסדרן המוניות. הוא הופנה למונית הראשונה בתור ובקש נסיעה לשדרות התמרים באילת. הנהג החל בנסיעה מבלי להפעיל את המונה, וכאשר הנוסע שאל על כך השיב: "לא יפה, זה מחיר פיקס" בסך 100 שקלים.
רק לאחר שהנוסע התעקש שיפעיל את המונה נעתר הנהג לבקשתו. אולם בסיום הנסיעה גבה הנאשם 75 שקלים במקום התעריף המקסימלי המותר של 65.82 שקלים, והוסיף תוספות כוזבות בסך 9.30 שקלים עבור "הזמנה טלפונית", למרות שהמונית נעצרה באופן אקראי על ידי הנוסע מחוץ לשדה התעופה.
התיק חשף דפוס התנהלות חוזר. כפי שציינה התביעה: "נדמה כי דפוס ההתנהלות המתואר בכתב האישום הינו דפוס קבוע של התנהלות הנאשם בעת שירותו כנהג מונית באילת". רישומי בית המשפט גילו כי בשנת 2020 הורשע הנהג בשני כתבי אישום נפרדים בעבירות דומות, ובשנת 2024 הורשע שוב בעבירות של אי הפעלת מונה והתנהגות בלתי הולמת. במקרה מ-2021 אמר הנהג לנוסע שסירב לשלם תוספת: "זדיין מהמונית" ואף תפס אותו בידו.
הנהג, שייצג את עצמו, הגן על עצמו בטענה: "סה"כ כל העבירות שלי לא עלו על 10 שקלים, מדובר ב-5 שקלים. אם יפסלו לי את רישיון הנהיגה הציבורי, ממה אתפרנס? אני אדם חולה, אני בגיל 73 אמור לצאת לעבוד? אין לי פנסיה אין לי כלום, אני יוצא לעבוד 4-5 שעות". הוא הוסיף: "פסילה זה גזר דין מוות עבורי".
השופט אדלמן הדגיש את החומרה של העבירות, במיוחד בהקשר של תיירות באילת. הוא קבע כי "הערכים המוגנים בהם פגע הנאשם הם זכותו של הציבור לקבל מתן שירות ציבורי אמין מבעלי זכות להסיעם כמונית, וכן באמינות ושיוויוניות התחבורה הציבורית". השופט הדגיש כי במקרה של מונית שיוצאת מנמל התעופה אל אילת, "קיימת גם פגיעה, ולו פוטנציאלית, בשער הכניסה אל העיר, שהתיירות מהווה בה מקור הכנסה מרכזי".
השופט גם התייחס לעובדה שהנהג "כלל לא התכוון, מראש, להפעיל את המונה, כנדרש בחוק, ואף הרהיב עוז והתווכח עם הנוסע שמדובר ב'מחיר פיקס'". הוא ציין כי "העובדה שהנאשם הוסיף רכיבי נסיעה בכזב (הגם שבגובה שקלים בודדים), מגלמת אף היא פגיעה בערכים המוגנים".
למרות החומרה של העבירות והעבר הפלילי, החליט השופט שלא לפסול את רישיון הנהיגה בפועל. הוא הסביר: "ראיתי לנגד עיני את גילו המבוגר של הנאשם ואת העובדה שהמונית היא מקור פרנסתו היחיד, וברי כי פסילת רישיונו הציבורי בפועל עלולה לגרום לו לנזק בלתי הפיך". עם זאת, הוא קבע התחייבות כספית של 15,000 שקלים שתופעל אם יעבור שוב עבירות דומות.
השופט הבהיר כי מדובר בהזדמנות אחרונה: "ידע הנאשם כי זו לו הזדמנות אחרונה; תלויה ועומדת נגדו פסילה מותנית במסגרת" התיק הקודם, "ואשית עליו פסילה מותנית נוספת. אם חלילה יעבור הנאשם שוב עבירות בהן הורשע בפרשה זו (או בפרשה הקודמת) נראה כי לא יהא מנוס, ורישיונו הציבורי ייפסל לאלתר".