תלונה בתום לב נגד שוטר? בית המשפט קבע: אין עילה לתביעת לשון הרע

בית המשפט קבע כי אזרח שהתלונן נגד שוטר בתום לב, גם אם תלונתו לא הוכחה – זכאי להגנה מלאה מתביעת לשון הרע. "לא ניתן לשלול את תום ליבו של הנתבע וגם לא ניתן לקבוע כי הוא לא האמין באמיתות תלונתו", נקבע

מאיה כהן צילום: צילום עצמי
ניידת משטרה
ניידת משטרה | צילום: דוברות המשטרה

מה שהתחיל כעיכוב שגרתי של רוכב אופנוע על מהירות מופרזת, התגלגל לסאגה משפטית שהסתיימה בקביעה חד משמעית של בית המשפט: אזרח שהתלונן נגד שוטר בתום לב, גם אם תלונתו לא הוכחה – זכאי להגנה מלאה מתביעת לשון הרע והשופטת רונית פימצ'וק אלט הורתה לשוטר לשלם עשרת אלפים שקלים הוצאות משפט.

האירוע התרחש כאשר שוטר תנועה עצר רוכב אופנוע שנמדדה לו מהירות של 144 קמ"ש. לדברי השוטר, לאחר שהסביר לרוכב את העבירה, החל הרוכב לשבש את מהלכי האכיפה ואף איים עליו באומרו: "דברי הנהג רשמת? על תקיפה מינית רשמת? אני עכשיו מתקשר למשטרה ואומר שתקפת אותי מינית".

בהמשך התקשר הרוכב למוקד 100 ודיווח כי השוטר הטריד אותו מינית במהלך החיפוש. בעדותו במשטרה תיאר: "הוא התחיל עם החיפוש בחלק העליון של הגוף, אחר כך הגיע לחלק התחתון של הגוף שלי, נגע באיבר המין שלי ואז אני מרגיש שהוא תופס את איבר המין". בנוסף טען כי השוטר שלף לעברו אקדח צהוב ואמר "תיכף אני יורה בך". המחלקה לחקירות שוטרים חקרה את התלונה והחליטה לסגור את התיק נגד השוטר בשל "אי אשמה".

בהמשך, השוטר הגיש תביעת לשון הרע נגד הרוכב בטענה כי התלונה כוזבת ונועדה "להשחיר את פניו, לבזותו, לפגוע בשמו הטוב ובפרנסתו" רק משום שסירב לבטל את הדו"ח. מנגד, טען הנתבע כי מדובר בתביעת נקמה וכי האירוע גרם לו "טראומה קשה ביותר". סנגוריו טענו לזכותו להגנות שבחוק איסור לשון הרע, ובהן הגנת אמת דיברתי ותום לב, והסבירו כי לא הופיע לחקירה במח"ש מאחר שלא היה מסוגל נפשית לשוב ולספר את פרטי האירוע.

השופטת רונית פינצ'וק-אלט דחתה את התביעה, וקבעה כי אמנם "מסירת תלונה לפיה אדם עבר עבירה פלילית היא לשון הרע על פניה", אך החוק מעניק הגנה למי שהגיש תלונה בתום לב. לדבריה, "במקרה זה לא הוגשה כל ראיה שיש בה כדי לשפוך אור על מה שאירע, מלבד גרסאות הצדדים", והוסיפה כי עדותו היחידה של השוטר אינה מספיקה לקביעה כי מדובר בתלונת שווא.

השופטת קבעה כי גם העובדה שהנתבע ויתר על תלונתו אינה מוכיחה שהגיש תלונת כזב וציינה: "לא ניתן לשלול את תום ליבו של הנתבע וגם לא ניתן לקבוע כי הוא לא האמין באמיתות תלונתו". עוד הדגישה השופטת את החשש מאפקט מצנן על אזרחים שיחששו להגיש תלונה מחשש לתביעה אזרחית: "כאשר בפני בית המשפט יש גרסה מול גרסה, אין מקום להטיל על הפונה למשטרה להוכיח את תום הלב שבפנייתו". כאמור, לבסוף, חייבה את השוטר לשלם לנתבע הוצאות משפט בסך עשרת אלפים שקלים.

תגיות:
בית המשפט
/
לשון הרע
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף