המדינה דורשת להטיל עליהם 5 שנות מאסר, ובנוסף מאסר על תנאי וקנס כספי גבוה. מנגד, ההגנה התקוממה, וציינה כי עובדת הימצאות גופות בשטח לא הופיעה בכתב האישום, וביקשה התחשבות ועונש מתון יותר.
המאשימה ביקשה עונש מאסר של בין 40 עד 60 חודשים, תוך הדגשת החומרה הייחודית: "אין בנמצא פסיקה דומה למקרה דנן, דבר המלמד אותנו בין היתר על ייחודיות המקרה שלפנינו שמחייב קביעת רף חדש לענישה ההולמת". טענות המדינה הדגישו את השפל המוסרי, לדעת הפרקליטה: מעשה חסר תקדים מחייב תגובה חריגה. היא הסבירה כי "מעשי הנאשמים עומדים בסתירה עם כול נורמה חברתית בסיסית ביותר שקיימת בחברה האנושית".
במגוון טענות בשם מרשם, הסנגורים של השלושה ניסו למזער את חומרת המעשים, וביקשו לנהוג בהם במידת הרחמים. ההגנה הצביעה על מקרה אחר של גניבה ברעים, שבו הנאשם קיבל עונש קל יותר מהמבוקש הפעם.
כל שלושת המורשעים הביעו חרטה בפני בית המשפט. יעקובוב טען: "באמת רצינו לעשות מעשה טובה ובסוף יצא מעשה לא טוב". אביב ניסה להסביר: "אני לא יודע למה הלכנו לשם ולמה הגענו למקום הזה, הכול קרה כל כך מהר". עם זאת, הפרקליטות טענה במפורש: "לאורך כל ההליך וכחוט השני גם מתסקירי שירות המבחן ניכר כי הנאשמים נעדרי כל הפנמה, ולו הקלה ביותר, של חומרת מעשיהם והכיעור המוסרי העמוק שבהם".
רחום (שלו עבר פלילי קודם) ציין: "אני מאוד מצטער. אני לוקח אחריות מלאה. זו לא המטרה שלשם כך הגענו לשם... באותו רגע שהלכתי לשם היו 3 מסיבות - 5 אנשים שברחו למסיבה ליד, נתתי להם לישון אצלי בבית והבאתי להם בגדים ואוכל".
הפרקליטות הדגישה כי הנאשמים "פגעו פגיעה אנושה בכבודם של כלל משתתפי המסיבה, ביזו וחיללו את כבודם של אלה שנרצחו, כאשר חלק מהגופות עודן שרועות בשטח שבו שוטטו הנאשמים".
למען יראו וייראו
המאשימה הבהירה כי "חומרת התנהגות הנאשמים מחייבת תגובה עונשית למען יראו וייראו - הן הנאשמים והן דומיהם. ללא תגובה משפטית אכיפה ישלח מסר סלחני ובלתי ראוי". העונש המבוקש ע"י הפרקליטות כולל לא רק מאסר, אלא גם קנס של 80,000 שקל ופיצוי גבוה, שמטרתו על פי התביעה היא להעביר מסר לנאשמים "כי כל מי שמבקש לצאת נזכר בגזילת רכושם של אזרחים תמימים וחסרי אונים לא רק שיצא נפסד אלא ישלם על כך כפליים".
השופטת שוש שטרית תצטרך לשקול אם אכן נדרש "רף חדש לענישה" למעשה שבוצע בעת שהמדינה כולה הייתה בהלם. גזר הדין יינתן ב-30 בספטמבר 2025.