לפי ההצעה, ראש הממשלה או כל חבר קבינט שיתקשר עם יועץ חיצוני – כלומר, אדם שאינו עובד מדינה אך מספק ייעוץ מקצועי תמורת תשלום או טובת הנאה אחרת – יחויב לדווח על זהות היועץ, תחום עיסוקו, משך ההתקשרות, מקומות עבודה נוספים שלו וזהות הגורם המממן את שכרו.
עוד לפי ההצעה, הדיווחים שיתקבלו יפורסמו באתר האינטרנט של מבקר המדינה בתוך 30 ימים. עם זאת, נקבע חריג שלפיו לא יפורסם מידע אם הרשות המוסמכת תמצא שיש בכך פגיעה בביטחון המדינה, בביטחון הציבור, בפרטיות או בסוד מסחרי.
בנוסף, נכללה בהצעת החוק סנקציה פלילית הקובעת כי נושא משרה בכירה שלא ידווח – צפוי לקנס של עד 800 אלף שקלים. בנוסף, מוצע לחייב גם לדווח בדיעבד גם על כל התקשרות קיימת: כל מי שהסתייע ביועץ חיצוני עוד לפני פרסום החוק – יחויב לדווח עליה תוך 30 ימים ממועד התחולה.
על פי דברי ההסבר להצעת החוק, בשנים האחרונות גבר השימוש של גורמים בכירים ביועצים חיצוניים, בתחומים כמו אסטרטגיה, משפט, תקשורת ומדיניות ציבורית. לדברי ח"כ שירי, היועצים האלה יכולים להשפיע על החלטות ציבוריות באופן ניכר, ללא כל מנגנון פיקוח על מהות ההתקשרות, מטרותיה או מימונה.
בדברי ההסבר נכתב כי "הצעת החוק לא נועדה למנוע הסתייעות ביועצים חיצוניים, אלא להבטיח שההתקשרויות ייעשו בשקיפות, באחריות ומתוך נאמנות לאינטרס הציבורי בלבד".