לפי הצעת החוק, כהונת נושאי תפקידים כמו היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, המפכ"ל, נציב שב"ס, נציב שירות המדינה, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ודירקטורים בחברות ממשלתיות – תיפסק באופן אוטומטי עם כינונה של ממשלה חדשה. הממשלה תוכל לבחור אם להשאירם בתפקיד או להחליפם, כל עוד הם כבר כיהנו במשך שני שליש מתקופת כהונתם.
אם מדובר בבכיר שעדיין לא השלים שני שליש מתקופת כהונתו, תוכל הממשלה להחליט על סיום כהונתו רק בנסיבות מיוחדות, למשל כאשר יש חילוקי דעות מהותיים בינו לבינה, כאשר יש כשל מקצועי מהותי או כשמתגלות עובדות חדשות שהיו מונעות את מינויו מלכתחילה. החלטה כזו תחייב שימוע בפני הממשלה או ועדת שרים, חוות דעת מנומקת בכתב מראש הממשלה או יו"ר ועדת השרים, ואישור הכנסת ברוב חבריה.
הצעת החוק כוללת מנגנון שמירה על עצמאות מקצועית, וקובעת שלא ניתן יהיה להפסיק כהונה רק בגלל החלטה מקצועית שקיבל נושא המשרה, אלא אם מדובר בכשל חמור הפוגע באינטרס הציבורי. עוד נקבע כי החלטות מוסדיות שקיבלו בכירים שתפקידם הופסק יישארו בתוקף, והממשלה תוכל לשנותן רק באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שימונה תחתיו.
לפי ההצעה, הממשלה תוכל למנות ממלא מקום זמני לכל אחד מהתפקידים האמורים – לתקופה של עד 90 יום – ובמהלכה תפעל למינוי קבוע. ההצעה מדגישה כי הסמכות אינה חלה על מינויים שנעשו בהצבעה חשאית בכנסת או על פי חוקי יסוד.
הצעת החוק כוללת תיקונים עקיפים במספר חוקים קיימים, בהם חוק-יסוד: הצבא, חוק שירות הביטחון הכללי, חוק שירות המדינה (מינויים) וחוק החברות הממשלתיות, כדי להחיל את המנגנון החדש גם על בעלי התפקידים האמורים.
לטענת יוזמי ההצעה, מטרתה לאפשר לממשלה חדשה "ליישם את מדיניותה בצורה מיטבית", לצד שמירה על יציבות מוסדית ואיזונים באמצעות הליך פומבי ואישור הכנסת.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב: "מטרת הצעת החוק היא לאפשר לממשלה חדשה לבצע שינויים פרסונליים בתפקידי מפתח, כך שתוכל ליישם את מדיניותה בצורה מיטבית, תוך שמירה על האיזונים הנדרשים באמצעות קבלת אישור הכנסת ברוב חבריה להעברה מתפקיד של נושא המשרה. הצעת החוק מבקשת לאזן בין הצורך של ממשלה חדשה להתאים את המערכת למדיניותה לבין הצורך בשמירה על יציבות מוסדית וכיבוד החלטות שהתקבלו כדין".
התרעות פיקוד העורף