לפי הצעת החוק, כהונת נושאי תפקידים כמו היועץ המשפטי לממשלה, הרמטכ"ל, ראש השב"כ, ראש המוסד, המפכ"ל, נציב שב"ס, נציב שירות המדינה, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ודירקטורים בחברות ממשלתיות – תיפסק באופן אוטומטי עם כינונה של ממשלה חדשה. הממשלה תוכל לבחור אם להשאירם בתפקיד או להחליפם, כל עוד הם כבר כיהנו במשך שני שליש מתקופת כהונתם.
אם מדובר בבכיר שעדיין לא השלים שני שליש מתקופת כהונתו, תוכל הממשלה להחליט על סיום כהונתו רק בנסיבות מיוחדות, למשל כאשר יש חילוקי דעות מהותיים בינו לבינה, כאשר יש כשל מקצועי מהותי או כשמתגלות עובדות חדשות שהיו מונעות את מינויו מלכתחילה. החלטה כזו תחייב שימוע בפני הממשלה או ועדת שרים, חוות דעת מנומקת בכתב מראש הממשלה או יו"ר ועדת השרים, ואישור הכנסת ברוב חבריה.
ההצעה מקודמת ברקע קידום פיטוריה של היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה מתפקידה. היום הממשלה הגישה לבג"ץ תגובה עליה לא חתום עורך דין, אלא השרים יריב לוין ועמיחי שיקלי. השרים הזהירו את השופט סולברג כי הוצאת צו ביניים והקפאת פיטורי היועמ"שית היא "גזירה שאין לעמוד בה".
"הממשלה נבחרה כדי ליישם את המדיניות שלשמה קיבלה את אמון הציבור - לא כדי להיתקל שוב ושוב במחסומים של פקידות בכירה שמונתה על ידי ממשלות קודמות. אני קורא לחבריי השרים: תצביעו בעד. תנו לממשלה הנבחרת למשול - בלי אזיקים", מסר בן גביר.
פוגל מסר: "היום תעלה לוועדת שרים לחקיקה הצעת חוק שיזמתי 'רפורמת המשילות'. הצעת החוק תקנה לכל ממשלה נבחרת את האפשרות לבצע שינויים באיוש תפקידי מפתח והפקידות הבכירה (לדוגמא - יועמ"שית, ראש שב"כ) בתוך 100 יום מהקמתה. אני קורא לחברי הוועדה לאשר את ההצעה, תנו לממשלה לממש את המדיניות שלשמה נבחרה".
משמעות הצעת החוק, במידה ותעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הנוכחית, היא שגם אם הממשלה לא תצליח לפטר את היועמ"שית - הרי שלאחר הבחירות, היועמ"שית תפוטר מתפקידה באופן אוטומטי.
היועמ"שית בתגובה: "הצעת החוק תוביל לפוליטיזציה מוחלטת של התפקידים הבכירים ביותר בשירות הציבורי ובמערכות הביטחון. מדובר בפגיעה קשה ביכולת של ראשי המערכות כולל מערכות הביטחון להציג תמונת אמת והערכות מקצועיות אובייקטיביות בלא מורא וכן במקצועיות של ראשי המערכות הבכירות וחוות דעתם".
דיון בוועדת שרים לענייני חקיקה על הצע״ח להדחת ראשי הגופים הבכירים אחרי בחירות.
המשנה ליועמ״שית גיל לימון: זה לא משילות, אולי פעם אחת נקרא ביחד את ההגדרה של משילות. משילות זה שהממשלה יכולה לבצע את תפקידה. ההצעה הזו הופכת את ראשי הגופים למינויים פוליטיים.
השר יריב לוין: כמו בדמוקרטיה הנוראה ארצות הברית.
לימון: אני מוכן שנעשה משפט משווה.
לוין: אתה מוכן שנעשה גם משפט משווה על בחירת שופטים?
השר פרוש ללימון: אתה בסוף מייצג את היועמ״שית, אתה לא בניגוד עניינים?
לימון: יש פסיקת בג״ץ בעניין
לוין: ברור ברור ברור ברור. אתם הרי מלכי שרת, ניגוד עניינים זה רלוונטי רק לאספסוף שנבחר לממשלה.
התרעות פיקוד העורף