בבקשת הממשלה אשר הוגשה על ידי עורך הדין דוד פטר נכתב: "פסק הדין יצר, יש מאין, מצב משפטי חסר תקדים אשר סותר את החוק, סותר הלכה קודמת שנפסקה פה אחד, סותר את האופן שבו יושם החוק מקדמת דנא, סותר את הכללים המקובלים ביישום המשפט המנהלי וסותר את הרציונלים הדמוקרטיים הבסיסים ביותר - וכל זאת תוך הנמקה הנעדרת מקורות נורמטיביים פורמליים, אך רוויה בשיקולים פוליטיים, חברתיים וסובייקטיביים".
על פי הממשלה, "פסק הדין תולש, כאבר מן החי, מידי ממשלת ישראל את הסמכות החוקית שבאמצעותה היא משפיעה על זהות העומד בראש השירות הציבורי המטיל על אזרחי ישראל את מוראו לצד שירותו אותם. פסק הדין יוצר שירות ציבורי שבו האזרחים, בעלי הזכויות הדמוקרטיות, הם אך ורק מושאים להפעלת הכוח של הרשות המבצעת מבלי שיש להם יכולת השפעה אפקטיבית על עיצובה".
על פי הבקשה שכתב עו"ד דוד פטר, "דיון נוסף נחוץ לא רק לשם עשיית צדק עם המבקשים כבעלי דין, ודי בכך, כי אם גם לשם שיקום הדמוקרטיה הישראלית אשר במצב בתר-פסק-הדין הינה חלולה, חסרה ולקויה, לשם שיקום שלטון החוק, לשם שיקום האמון הציבורי ולשם השבת המשפט הציבורי בישראל חזרה לגבולות המשפט". היועצת המשפטית לממשלה התנגדה לקיום דיון נוסף, אך כאמור השופט דוד מינץ הורה לקיים דיון נוסף - בניגוד לעמדתה.
התרעות פיקוד העורף