עוד טענו הסנגורים כי חומרי חקירה מהותיים שנמצאים בידי המדינה מזה חודשים ארוכים, חלקם למעלה מחצי שנה, לא נמסרו להם עד היום, וזאת בניגוד לדין וללא תעודת חיסיון כדין. בעקבות כך, ההליך העיקרי נדחה לחודש דצמבר רק לצורכי תזכורת, ובית המשפט סירב לקבוע מועד להקראה – בשל התנהלות הפרקליטות.
לטענת ההגנה, במצב דברים זה, החלטת בית המשפט בדבר קיומן של ראיות לכאורה, שניתנה לפני כחצי שנה, לא יכולה עוד לעמוד על כנה, משום שניתנה על סמך תמונה חלקית וחסרה של התשתית הראייתית. עוד טענו כי מלכתחילה המדינה ידעה שצפויים חומרים נוספים והגישה את כתב האישום אף שהחקירה טרם הושלמה – בניגוד להצהרותיה באותה עת.
מהבקשה עולה כי ברור כיום שהמשפט לא יחל לפני שיחלוף לפחות שנה ממועד הגשת כתב האישום, וכי לפי החוק יש לשחרר ממעצר מי שכתב האישום בעניינו לא מגיע לשלב ההוכחות בתוך 30 יום.
הסנגורים טענו כי מדובר בפגיעה קשה בזכותו של רוזנפלד להליך הוגן ובחזקת החפות, ויש להפסיק את עינוי הדין שנגרם לו ולמשפחתו. עוד הוסיפו כי רוזנפלד מופלה לרעה ביחס ליועצו הקרוב של נתניהו, יונתן אוריך. לאור כל הטענות הללו, ביקשו עורכי הדין לבטל את כל התנאים המגבילים בעניינו של רוזנפלד.