גורמי האכיפה פועלים למיגור התופעה ורשות המסים המובילה את המהלך מצליחה לחשוף לא מעט פרשיות חלקן תוך שילוב כוחות עם יחידות העילית של המשטרה וחלקן בכוחותיה היא עצמה והכל במטרה לפגוע בצינורות החמצן של אותם גורמי פשיעה.
עו"ד ביטון, בת 54 הצטרפה לרשות המסים ב-1998 היישר למחלקה המשפטית ובמשך 23 שנים שירתה את המחלקה חלק מהתקופה גם כשעמדה בראשה, כשבאמתחתה ניהול תיקים כבדים והגשת כתבי אישום משמעותיים. לפני כחמש שנים עברה למחלקת החקירות והמודיעין כאישה ראשונה שמונתה לתפקיד זה ולא מן הסתם זכתה לכינוי פורצת דרך. היא אומרת כי "ההון השחור בישראל מתגלגל סביב ה-300-400 מיליארד שקלים בשנה ומתוכו כ-40 מיליארד זה היקף השחיתות במסגרת החשבוניות הפיקטיביות".
לדבריה, התופעה החלה כבר בשנות ה-90 והיא לא מצריכה את העוסקים בה להפוך לארגוני פשיעה. "זהו הליך פשוט למדי. מספר שאתה עוסק מורשה או בעלים של חברה ואתה כבר יכול להיות מעורב בחשבוניות פיקטיביות כשהרעיון שעומד מאחורי זה הוא הרצון להקטין את חבות המס".
ביטון מוסיפה: "הכל החל בתיקים קטנים אולם כשהעבריינים הבינו שזה פחות מסוכן והסיכוי להיתפס באותם ימים הוא נמוך אז הם ערקו לתחום הזה וכמובן שגם הסכומים השתנו וטפחו. אתה מוציא חשבוניות על סכום מסוים בגין עובדים ומקבל מנגד חשבונית על שירותים ובכך אתה מקזז הכנסות ומקטין את חבות המס. בהמשך החשבוניות יצאו ללא תמורה ומבלי לשלם שכר באמת לעובדים כך שקיזזו מע"מ ובכך הערימו על רשויות החוק במיליונים".
ככל שהשיטה צלחה ההתעסקות עם החשבוניות הפיקטיביות התעצמה וטפחה לסכומים הנאמדים במיליוני שקלים. פעם במעטה של הוצאות שמירה ואבטחה, פעם סדרנים בסופרים כביכול, עובדי ניקיון וכוח אדם ובכל תחום אחר שניתן לשלב לתוכו גם אופנים אפורים לא ברורים ומוחלטים. ארבע יחידות כאלה פועלות ברחבי הארץ ברשות המסים בצפון, בתל אביב, בירושלים ובדרום והן נותנות מענה ומטפלות בסוגיית החשבוניות הפיקטיביות תוך כוונה למוטט את מנגנון הפשיעה הזה.
גורם המעורב בפרטים מספר למעריב: "זהו עסק המגלגל מיליארדים כאשר 'השחקנים' בו יכולים להעביר בקלות מיליונים בין אחד לשנה והרווח רק מהמע"מ נאמד על מיליונים או מאות אלפים בכל פעם. כשזה מצליח ועובר חלק אז מדובר בכסף קל ביותר".
עו"ד ביטון מציינת: "זו בהחלט רעה חולה במדינה ומדובר בהחלט בכסף קל. אתה יכול לראות משאיות של חברת דלק גדולה שלכאורה נראית נורמטיבית לחלוטין ופתאום למחרת תתעורר בבוקר לידיעה שנחשפה שיטת הונאה באמצעות חשבוניות פיקטיביות ששולמו או הועברו באמצעות חברת דלק לכאורה לגיטימית".
"פתאום אתה מבין שרשות המסים לא נוהגת איפה ואיפה עם האזרחים ובנוסף מבין שכל אחד יכול להיכנס לתוך הפרשיות האלו. אתה רואה אנשי עסקים שחיים ביהירות או ברווחה כלכלית וחושב לעצמך הם עובדים קשה שיהיה להם לבריאות ואז צצה פרשה גדולה ואתה מבין שהם חלק מתוך המנגנון המושחת הזה. עבורנו זה מאד נוח כי יש לנו אפשרות לתפוס רכוש רב והון שנערם ופועלים להליך חילוט שלו באופן מוחלט מהסיבה שהוא הושג בדרך של פשע", כך לדבריה.
מנהלת המחלקה לחקירות ומודיעין מדגישה כי התופעה החלה כמו שנקרא במינון נמוך וארגוני הפשיעה לא נכנסו ישר לתוך הפלטפורמה הזאת. "ארגוני הפשיעה המשיכו לעסוק בתחומי העבירות השכיחים, כמו זנות, סמים, הימורים, זו הייתה העבודה והעשייה של המשטרה לטפל בהם. באיזה שהוא שלב העבודה כן התחברה כי כשהם לא הצליחו להתחקות אחר ארגוני הפשיעה ולתפוס אותם בעבירות הקשות האלה, הפליליות הכחולות אנחנו קוראים להם, אז כן שילבנו זרועות והבנו והם הבינו שכדי לפגוע בבטן הרכה שלהם, במנגנון הכלכלי כשכולנו כל רשויות האכיפה הבנו את זה התחלנו לשלב זרועות כל רשויות האכיפה".
לדבריה, "המיסוד הזה החל בתקופת יואב סגלוביץ כשהיה עוד ראש אגף חקירות ומודיעין במשטרה, עוד לפני שמונה כסגן שר. את התיקים המיוחדים האלה ניהלו הכוחות המשולבים, עם היחידות המרכזיות (ימ"רים) של המשטרה, עם יחידות להב, ובעיקר עם היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית".
עו"ד ביטון מציינת: "בעבר גם ההיקף היה קטן וגם מספר העוסקים בתחום היה קטן וגם היקף העבירות היה קטן באופן יחסי ולכן מספר הקלסרים שנאספו וחקירה היתה מתנהלת במשך חודש חודשיים. בהמשך ככל שנקף הזמן, ההיקפים עלו מספר העוסקים בתחום עלו, היקף העבירות עלה. בעקבות כך אנחנו תופסים הרבה מאד חומרים וכדי לעבור עליהם אנחנו צריכים זמן".
ביטון אומרת: "הוא עומד בתוך מעגל עם הרבה מאד חברות פיקטיביות או חברות לגיטימיות שמתבצעת בהן פעילות פיקטיבית. היום בכלל מציעים בטלגרם חברות סגורות למכירה במקום להמית אותן ויש עניין וקל יותר לרכוש חברה ולהחיות אותה מאשר להקים חברה מחדש. זה עצוב להגיד שגם מי שמעורב בקנייה ובמכירה של החברות האלה הם עורכי דין שסרחו. לעיתים גם תמצא יועצי מס שסטו מהדרך וגם נגדם אנחנו מנהלים חקירות".
לטענתה, "גם בתי המשפט למדו עם השנים להחמיר בענישה. נכון שהחוק קובע שמדובר בעבירות פשע ולגביהן העונש הינו חמש שנות מאסר אבל גם בתי המשפט תוך כדי תנועה, כמות התיקים שנוצרה ופסיקה שקמה הובילה לשינוי בתודעה וברף הענישה. היה צריך ללמוד את זה. אני חושבת שזה היה סוג של ריקוד טנגו בין התביעה לבית המשפט כשמחד התביעה מאד עיקשת בדרך שלה והגישה לא מעט כתבי אישום כ-100 בשנה במע"מ".
עו"ד ביטון משייכת את עצמה לדור שמזהה את השינוי הטכנולוגי שחל ברשות המסים. "היום ניתן לאתר את האנשים שמבצעים את העבירות, וניתן לאתר אותם עוד לפני שהם מבצעים את העבירות וטוב אם ניגע בפרויקט חשבוניות ישראל שזה אחד המנגנונים אולי הכי אפקטיביים שקיימים עכשיו כדי למגר את התופעה הזאת. זה התחיל לפני כשנה כפיילוט ובינואר האחרון זה נכנס לפעולה באופן רשמי".
עו"ד ביטון מציינת כי היום יותר קשה לבצע את העבירות. "עבירות של הפצה וניכוי חשבוניות פיקטיביות והפצה שלהן הן גם עבירות מקור שלפי חוק איסור הלבנת הון. מה שאומר שהיום כשאדם נחשד בביצוע עבירות כאלה בהרבה מאד פעמים החשדות נגדו יהיו גם בעבירות כאלה והענישה תהיה יותר קשה".
"זה לא משהו שעבר בקלות רבה כי לכל הליך כזה יש לא מעט אירועים ומתח והיו לזה לא מעט מתנגדים. כיום זה פעיל וניתן לאתר את המעורבים. רק בחצי השנה הצלחנו לעצור כחצי מיליארד בגין חשבוניות פיקטיביות מינואר 2026, כל חשבונית בסכום של 10,000 שקלים שיהיו מחויבות בביקורת של המערכת ורק אחרי כן תקבל הקצאה ומיוני 2026 כל שיק מעל 5,000 שקלים כך שאנחנו מצרים את מרחב הפעילות של העבריינים, פוגעים להם בצינורות החמצן ושולחים אותם יחד עם המשטרה לרצות עונשי מאסר כבדים", ציינה.
התרעות פיקוד העורף