התושבים בלוד כבר מאבדים את הסבלנות כלפי המשטרה בעיר, זאת נוכח רצף האירועים הפליליים החמורים וגל מקרי הרצח שמתרחשים בשבועות האחרונים ברחבי העיר, שכבר מזמן איבדה מבחינתם את תחושת הביטחון .
"אנחנו חיים בתוך רולטה רוסית פשוטו כמשמעו", אומרת ל"מעריב" מיכל (שם בדוי) תושבת שכונת רמות אלישיב, השכונה בעלת הצביון הדתי שיחסית מצליחה עדיין לשמור על חיים משולבים לצד הערבים המתגוררים בסמיכות אליהם. "פה זה עוד יותר נורמלי לכאורה ועדיין מפחיד . בבניינים לידי וממולי מתגוררים ערבים ולמרות שאנחנו יודעים שהם בסדר, עדיין אני לא יודעת מתי אחד מהם יקבל צרור יריות או יניחו לו מטען בחצר".
"למה? פשוט מאד, במגזר אם יש מישהו במעטפת השנייה והשלישית אפילו שלקח הלוואה של כמה עשרות אלפי שקלים ולא יכול לעמוד בהחזרים, אז הם יבואו על אותם בני משפחה נורמטיביים וינסו לפגוע בהם. אנחנו גרים בשכנות איתם וחיינו בשלום אבל לא בביטחון צריך לומר את האמת. אני יושבת במרפסת בערב וערה לשמיעת קולות הירי והנפץ. לקרוא בקבוצות את מש"ק התודעה של המשטרה שמעדכן כביכול בתפיסת כלי רכב עם ליקויים ואיתור אקדח או רובה קרלו, זה סוג של בדיחה מבחינת התושבים. אתה מדבר איתנו על רובה קרלו או על אקדח שהמשטרה תפסה בשטח פתוח ואחרי מספר שעות אנחנו מקבלים הודעה על רצח ועל צרור יריות שנורו או על מטען שהושלך".
"צריך להבין שרוב האוכלוסיה הערבית בלוד היא טובה ואנחנו חיים איתה בשלום", הוסיפה, "גם היא סובלת מאותו מיעוט שמשליט טרור פלילי , מחזיק באמצעי לחימה (אמל"ח) ולא חושש לבצע אירועים פליליים חמורים כמו הרצח הבוקר". אותה אוכלוסיה נורמטיבית משוועת למשטרה חזקה, שתסכל את הפגיעה באזרחיה ותבלום את הפשיעה האלימה והחיסולים.
"בתוך פרק זמן של שבועיים אנחנו מצויים בארבעה מקרי רצח במסגרת הסכסוכים בין כנופיות פשע והאירוע של הבוקר עם חיסול בנו של כאמל אבו גאנם רק מוביל לגל אירועי נקמה שיגיעו", הוסיפה, "זה סוג של מערב פרוע ואנחנו חלק ממנו, החלק שנמצא תחת איום מתמשך. אנחנו מתגוררים בשכונה, מסתובבים בגינה, עושים קניות ובכל רגע נתון יכול לקרות פה אירוע פשיעה חמור. תחנת המשטרה נמצאת 30 מטרים מכאן וכמה ניידות אתה רואה? אופנוע אחד שעבר בשעה אז אתה מבין שזה לא רציני".
קשה לעצור את הזעם של התושבים שמגלים סבלנות לאורך השנים אבל חוששים לחייהם. "יש פה חמולה שמתגוררת בקצה רחוב כצנלסון והיא מצויה בסכסוך עם חמולה אחרת שמתגוררת מעבר לצידה השני של השכונה. בכל רגע נתון יכול להיזרק פה רימון או להתבצע ירי, אנחנו יודעים את זה וגם במשטרה יודעים את זה כי היו מקרי חיסול מהעבר הרחוק וזה תמיד מהדהד כאן לכן זה מלחיץ את כולנו. הסכסוכים הללו אומנם לא נוגעים בנו אבל יש להם השלכות לגבי החיים שלנו, הביטחון שלנו".
"אחד הרבנים של הקהילה מתגורר בהמשך הרחוב כשבבית לצידו משפחה ערבית, מהשורדות האחרונות של אותה חמולה שנטשה את העיר. הבית שלה מוקף במצלמות וכבר זה מעורר את הפחד ולמה? אנחנו רואים בקבוצות גל של עזיבה מהעיר מבחינת התושבים היהודים. חלק מהמשפחות בקהילה שלנו עברו לישובים בשומרון כי זה מתאים לווייב שלנו וחלק מחפשים כל הזדמנות לעזוב את העיר בגלל מה שקורה פה", אומרת לנו רינת תושבת לוד. "התושבים הרימו ידיים והם לא מוכנים לחיות בתוך שדה קרב. מאד טוב לנו בעיר מבחינת הרצון לשמור על לוד כעיר משולבת וכעיר במרכז הארץ אבל מאידך, בהיעדר משטרה אסרטיבית וחזקה לא מעט מהתושבים החליטו לעזוב וזה עצוב".
התושבים שתוקפים את חוסנה של המשטרה לא חוששים לציין גם את המקרים שבהם המשטרה מסכלת אירועים פליליים חמורים. "זה בטל בשישים. אם המשטרה מפרסמת בקול תרועה רמה חשיפת מטענים במתחם של ארגון פשיעה ובסופו של יום בית משפט משחרר חשודים כי המטענים נתפסו בשטחים פתוחים ואי אפשר לקשור אותם לחשודים שנעצרו, אם המשטרה מאתרת רובה קרלו ואנחנו יודעים ממנהל אגף הביטחון בעירייה שהם מחזיקים ברשותם גם טילי RPG וחומרי נפץ שפירקו דלתות ממ"ד במלחמה ויש פה לא מעט אמל"ח שזלג מהמלחמה ב-7/10, אז זה לעג לרש אתם מבינים את".
"זה יפה שתופסים ומסכלים אירועי פשיעה אבל זה מתסכל שהמשטרה חושבת שכולנו עיוורים. הפרסומים על תפיסות מגיעים מיד אחרי אירוע רצח או אירוע פלילי חמור אחר שמתחולל כאן ואנחנו הרי סובלים ומאבדים את תחושת הביטחון מאותם אירועים. כשפוצצו מטען חבלה ברכב או שחיסלו אישה וגיסתה בתוך דירה, כשמבצעים ירי מאסיבי אלו לא רואים ואי אפשר להתעלם מהם", הדגישה.
אנחנו חוזרים למיכל שמציינת. "תקשיב התחושה כאן היא של טרפת. אין רגע דל וזה לא חיים. אנחנו נשארים כאן כי זה הבית שלנו לכאן הגענו כדי לשמור על העיר לפני שני עשורים ויותר ואנחנו לא צריכים לחיות בתוך זירת קרב או פשע. מישהו חייב לקחת את העניינים לידיים להעצים את המשטרה, להיכנס לטיפול עומק רוחבי ולהחזיר את המשילות למשטרה ולמערכת אכיפת החוק ובאמצעותה להחזיר את הביטחון לתושבי העיר. כולם רוצים לחיות פה בשלום ולא לאפשר למיעוט גם אם מדובר בארגוני פשיעה או חמולות פשע להכתיב פה את הקצב. זה מסוכן לנו כתושבים וזה מסוכן למדינה וראינו מה קרה כאן בשומר חומות. כשהפשע שולט, האמל"ח נערם פה וזה יכול לשמש ליום פקודה ואת זה המדינה והמשטרה חייבים לקחת בחשבון. היה לנו ירקן באזור שקנינו אצלו שנים עד שיום אחד הוא אמר לנו אנחנו נשחט את כולכם ומאז אנחנו לא שם אבל זה קיים עובדה".
מעיריית לוד נמסר: "האחריות המלאה והבלעדית לביטחונם של האזרחים מוטלת על המדינה כולה באמצעות משטרת ישראל, השב"כ וגורמי המשפט, שלא מחמירים הענישה כנגד המחבלים מהחברה הערבית ומאפשרים למחוללי הפשיעה לפעול באין מפריע. כנראה שבמדינה, לאף אחד לא אכפת מרצח ערבים בידי ערבים, הקטל הבלתי פוסק בחברה הערבית על רקע נקמות דם, בקצב של מעל 300 נרצחים בשנה, הוא קריסת כל חומה מוסרית ואובדן דרך בחברה הערבית וזילות בחיי אדם, ומאידך תעודת עניות למערכת שאיבדה שליטה והפקירה אזרחים לחסדי משפחות פשע וסכסוכי דמים".
ממשטרת ישראל נמסר: "משטרת ישראל רואה בחומרה את הפשיעה האלימה ברחוב הערבי, בה חמולות מסוכסכות מסכנות את כלל הציבור בירי ללא הבחנה, תוך זילות בחיי אדם. מפכ״ל המשטרה הורה להפעיל את כלל האמצעים העומדים לרשות המשטרה, לרבות היחידות המיוחדות, לטיפול בפשיעה בחברה הערבית, חקירת ופענוח האירועים והעמדת החשודים לדין כמו גם המשך פעילות למענה לאירועים חריגים והמשך סיכול אירועים עתידיים".
המשטרה מבקשת לציין בנוסף כי עם כניסתו של המפכ"ל לתפקידו, הוא הורה על תחילתו של מבצע 'בלימת חירום'. מתחילת המבצע בוצעו מעל 14,000 חיפושים, מעל 22,00 מעצרים, מעל 19,000 מעוכבים, ונתפסו מעל 2,500 כלי נשק קטלניים, מטעני חבלה ומעל 100 מיליון ש״ח במזומן, נכסים וציוד הקשור לפעילות פלילית.
"בזכות פעילות משטרתית ממוקדת, בשנת 2024 סוכלו 79 ניסיונות רצח, מתוכם 61 במגזר הערבי. בשנת 2025 סוכלו עד כה 72 ניסיונות רצח, מתוכם 62 במגזר הערבי. זאת ועוד- נדגיש את הצורך מחוייב המציאות להעניק למשטרת ישראל כלים טכנולוגיים שיסייעו בצמצום פשיעה והגדלת הפענוחים", כך נמסר מהמשטרה.
"משטרת ישראל נחושה לחזק את הבטחון האישי, לשפר את איכות החיים לכלל אזרחיה הנורמטיביים ולפעול באופן חסר פשרות נגד כל מי שאינו סר למורת החוק ופוגע בשומרי החוק", מסרה לסיום.
התרעות פיקוד העורף