התפרץ בזעם לאחר שנפלה רקטה בחצר בי"ס - והורשע פלילית בלשון הרע

ההודעה שהוקלדה בחיפזון בקבוצת הוואטסאפ של הורי גן ילדים בדרום הארץ, לא נמחקה לעולם. "מתי ישרפו כל הערבים מתי???" - חמש מילים שהובילו למשפט שהסתיים בשבוע שעבר בהרשעה פלילית. מה שהחל כתגובה לנפילת רקטה, הפך למקרה שבו בית משפט השלום קבע כי אף שמדובר בהליך פרטי בין הורים, לשון הרע שנאמרה בכוונה לפגוע מצדיקה התערבות פלילית ולא רק אזרחית.

המקרה החל בתקופת הסלמה ביטחונית עם רצועת עזה, כאשר אב יהודי לילד בגן מעורב שלח בקבוצת הוואטסאפ של ההורים כתבה על נפילת רקטה בחצר בית ספר. לכתבה הוא צירף את המילים: "מתי ישרפו כל הערבים מתי???". תגובתו של אב ערבי לילד באותו גן, שבקש ממנו לעשות אבחנה בין אנשים ולא לכלל את כולם, הובילה להתפרצות של הודעות פוגעניות שהסתיימה בעזיבתו את הקבוצה והגשת קובלנה פלילית.

על פי כתב הקובלנה, הנקבל המשיך ופרסם סדרה של הודעות כתובות וקוליות בקבוצת ההורים, ביניהן: "תתבייש אתה שאתה מגיב בכלל או שנראה לעין אתה תומך טרור" ו"אבל ככה זה שבשרכם בשר חמורים נולדתם ותמותו עבדים של יהודים". בהודעות הקוליות שנשלחו בהמשך, הוא הוסיף ביטויים נוספים כמו "עבד של יהודים" ו"המקסימום שאתה יכול להגיע זה לצחצח לנו את הנעליים".

הקובל, מורה ומחנך במקצועו שעבר מהצפון לדרום כדי לסייע לחינוך הערבי, טען בבית המשפט כי הוא איש של דו-קיום ושלום. הוא העיד כי בחר להירשם את ילדיו לגן מעורב מתוך אמונה בערכי הדו-קיום, אך מצא עצמו מותקף על רקע זהותו הערבית בלבד. הקובל תיאר את תחושתו לאחר הפרסומים: "הייתי עם אנשים ונזוועו ממה ששמעו, נזוועו ממה ששמעו, והתחיל, ולקחתי את עצמי עם ראש ברצפה, הביתה, ישר הביתה".

הנקבל, מצדו, ניסה להצדיק את דבריו בטענה שהם נאמרו בתום לב ובתגובה להתנהגותו של הקובל שלטענתו "הפך את ירי הטילים לעניין פוליטי". הוא טען כי האמירה על תמיכה בטרור נאמרה בזהירות רבה ובלשון של "כפי שנראה לעין", וכי מדובר בהבעת דעה לגיטימית המוגנת על פי חוק איסור לשון הרע.

השופטת שוש שטרית דחתה את טענות ההגנה בתוקף. בהכרעת הדין הרחבה, היא קבעה כי מעיון בתשתית הראייתית עולה תמונה שונה לחלוטין מזו שביקש הנקבל להציג. השופטת מצאה כי הקובל לא הביע בשום שלב דעה פוליטית כלשהי, אלא דווקא ביקש מהנקבל להפסיק לדבר "פוליטיקה" בקבוצת ההורים וציין שהוא לא אוהב לדבר פוליטיקה. "העובדות מלמדות את ההיפך מטענת הנקבל", כתבה השופטת, "הנקבל הוא שעשה כל שניתן לעורר דיון פוליטי לאומני שלילי".

בית המשפט מצא כי רק שני הורים הגיבו לפרסום הראשון של הנקבל. הקובל שביקש ממנו לעשות אבחנה, ואם נוספת שהוכיחה אותו ואמרה: "אני לא תומכת בטרור. אבל מה שכתבת לא במקום זה הכל". למרות זאת, המשיך הנקבל בפרסומיו הפוגעניים.

השופטת קבעה כי הוכח מעבר לכל ספק סביר שהנקבל פרסם את האמירות בכוונה לפגוע בקובל, וכי האמירות אינן עומדות במבחן "תום הלב" הנדרש בחוק. "זדון ורשעות עולים מפרסומי הנקבל", קבעה השופטת, "האמירות הוטחו בקובל רק בשל זהותו הערבית ללא כל התגרות או פרובוקציה מצדו".

בהקשר זה ציטטה השופטת את הקובל, שהסביר מדוע בחר בהליך פלילי: "המטרה שלי, להגיד לו שאנשים, שאנחנו בקבוצה פה, לאנשים, אנחנו נמצאים ערבים, לא צריך להיות, להתפתח שיח של פוליטיקה, המטרה של הקבוצה היא לא, רק לעזור לילדים שלנו".

ההליך התמשך זמן רב, במהלכן הגיעו הצדדים לפשרה בתובענה האזרחית שהגיש הקובל, אך לא הצליחו להגיע להסכמות בהליך הפלילי. הנקבל שלח מכתב התנצלות ב-2024, אך השופטת מצאה שזה לא משנה את חומרת העבירה שנעברה.

בסוף דבר קבעה השופטת כי "בפרסומיו את האמירות, ביזה והשפיל הנקבל את הקובל, בכוונה לפגוע בו, ולא הוכיח את קיומו של הרכיב הנדרש לפיו עשה את הפרסום בתום לב". היא הרשיעה את הנקבל בעבירת לשון הרע לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע.