לאחר תהליך משפטי ממושך, הורשע הנאשם בעבירות תקיפת עובד ציבור ואיומים. אולם, במהלך חריג, החל השוער להשתתף בקבוצה טיפולית לאלימות בשירות המבחן לאחר הכרעת הדין. הצעד הזה הוכיח את עצמו כמכריע בגורל התיק. הגורמים המקצועיים תיעדו מוטיבציה גבוהה לשינוי והתקדמות משמעותית בתהליך השיקום.
במהלך ההליכים המשפטיים, התנגשו עמדות קיצוניות. התביעה תבעה עונש מאסר של 10-20 חודשים בפועל, תוך כדי הדגשת הנזק החמור שנגרם. "הפגיעה בערכים המוגנים היא במידה גבוהה", טענה התביעה, והדגישה את הצורך החיוני בהגנה על צוות רפואי במקומות עבודתם, במיוחד בתקופה שבה אלימות כלפי צוות רפואי הפכה לתופעה נפוצה מדי.
ההגנה הציגה תמונה שונה לחלוטין. עורכי הדין של הנאשם הדגישו כי הרשעה תחריב את חייו של איש ציבור שלם שמשרת את המדינה כבר עשרים שנה. הנאשם, אב לשלושה ילדים ומפרנס יחיד במשפחתו, מתמודד עם מצבן הרפואי המורכב של אשתו ובתו. עורכי הדין הזהירו כי הרשעה תביא לפיטוריו המיידיים משירות בתי הסוהר ותותיר את המשפחה ללא מקור פרנסה, כפי שכבר החלו נגדו הליכי פיטורים בעקבות כתב האישום.
תסקירי שירות המבחן סיפקו תמיכה מכרעת לטענות ההגנה. המליצים על ביטול הרשעה, הם כתבו כי הנאשם "נטל חלק במפגש הכנה לטיפול קבוצתי... לקח חלק פעיל בשיח הקבוצתי, שיתף מעולמו האישי והתבונן בדפוסיו המכשילים". התסקיר הסופי קבע כי הנאשם "מפגין נוכחות עקבית, מכבד את נהלי הקבוצה ומשתתף בה באופן פעיל ומשמעותי", דבר שהצביע על שינוי פנימי אמיתי ולא רק על מחווה חיצונית.
השופט יריב בן דוד ציין בגזר הדין, "לא יהיה קשה להעריך את עוצמת ההשפלה והמכאוב אותם חווה כתוצאה מתקיפתו על רקע עבודתו כרופא", כתב השופט בגזר הדין. אולם הוא לא התעלם מהדרך אותה עבר הנאשם ובסופו של יום, השופט ביטל את ההרשעה דן אותו ל-350 שעות לתועלת הציבור, צו מבחן למשך שנה ופיצוי של 10,000 שקל למתלונן. "ההחלטה בתיק זה חריגה", הודה השופט בגזר הדין, אך הסביר: "סבורני כי במקרה ספציפי זה... נוטה הכף במעט לעבר החלטה בדבר ביטול הרשעת הנאשם".