"העיר הערבית היחידה בלי פרוטקשן ומשפחות פשע" | זו השיטה

גל הרציחות ברחוב הערבי הופך יותר ויותר מסוכן ומדמם. המשטרה מנסה להתמודד מול הפשיעה הגואה ובמקביל בסוף השבוע האחרון התקיים כנס חירום בכפר קאסם ביוזמת ארגון אג'יק – מכון הנגב. בכנס הוצג מודל כפר קאסם להתמודדות עם הפשיעה בעיר. מודל זה הפך אותה לאחת הערים הערביות עם מספר הנרצחים הנמוך ביותר.

נציין כי לא אחת התבטאו בכירי המשטרה וציינו כי ההתמודדות מול הפשיעה הערבית לא יכולה להסתמך על המשטרה לבד - היא מחויבת שיתוף פעולה של כלל הגורמים. לא רק גורמי האכיפה, אלא גם גורמים מתוך החברה הערבית, ממנהיגיה ומכל מוסד ממשלתי שיש ביכולותיו להירתם למשימה.

במסגרת דיון החירום הוצג המודל בכפר קאסם. המודל כולל גוף אזרחי ליישוב סכסוכים, שותפות עם המשטרה ותוכניות שיקום והכוונה לצעירים. בנוסף, הוצגה פעילות אג'יק. הפעילות כוללת תוכניות הכשרה שמעניקות לצעירים כלים מעשיים להשתלבות בלימודים גבוהים ובתעסוקה. לצד זאת גם פיתוח מנהיגות, העצמה חברתית ומעורבות קהילתית.

מנכ"לי אג'יק – מכון הנגב, סלימאן אלעמור ואילן עמית, הציגו את תוכניות ההכוונה וההכשרה שמפעיל הארגון לצעירים וצעירות בגילאי 18–23. התוכניות פונות גם לאוכלוסייה שאינה משתלבת היטב במסגרות תעסוקה או השכלה. "מדובר בתוצאה של הקצאה לא אפקטיבית של משאבים מצד המדינה במשך שנים," אמר אלעמור. "יש פתרונות ישימים – שאפשר להחיל כבר מחר בבוקר".

"שם המשחק הוא שותפות עם הקהילה," הוסיף עמית. "צריך לבנות מסלול טבעי ומוכוון עבור הצעירים בחברה הערבית, ממש כפי שקיים בחברה היהודית".

במסגרת המפגש התקיים גם פאנל עם צעירים וצעירות שלקחו חלק בתוכניות ההכשרה והליווי של אג'יק. הם שיתפו בתחושות של פחד, חוסר ודאות וייאוש. הם סיפרו גם מה קרה כשקיבלו לראשונה מסגרת תומכת והזדמנות אמיתית לשינוי.

במפגש השתתפה גם צעירה מכפר קאסם, בוגרת תכנית ההכשרה של אג'יק. כיום היא פועלת כרכזת בארגון ולומדת לתואר ראשון במדעי ההתנהגות ומנהל עסקים. את דרכה החלה כחניכה בתכנית, והיום היא מלווה צעירים וצעירות במסלול שהיא עצמה עברה. בדבריה תיארה את תחושת האיום שמלווה צעירות ערביות רבות בישראל: "להיות צעירה ערבייה בישראל זה להסתובב בתחושת חוסר ודאות ולהרגיש כל הזמן בסכנה. כשמקבלים ידיעה על רצח, אני מיד חושבת לעצמי, אולי זה שוב מישהו שאני מכירה".

במהלך המפגש, הציג ראש עיריית כפר קאסם הייתם טאהא את המודל שפיתח. הוא הרחיב על ארגון "אל חראסה" – משמר אזרחי לטיפול בסכסוכים, שפועל בשיתוף פעולה הדוק עם משטרת ישראל ומטרתו למנוע הידרדרות לאלימות ופשיעה. לדברי טאהא, הארגון פועל בהתנדבות וזוכה לאמון התושבים. לדבריו, זה הביא לירידה משמעותית בפשיעה בשנים האחרונות.

מייסד מרכז עמאן, כאמל ריאן, סיפר שהקים את מרכז עמאן לאחר שבנו נרצח. המטרה היא להבין את שורש בעיית הפשיעה בחברה הערבית ולהתמודד עם מה שהוא מכנה "פצצה מתקתקת". המרכז פועל מול משרדי הממשלה ובמקביל יוזם פעולות לחיזוק הקהילה ולהתמודדות עם השפעתם הגוברת של ארגוני הפשיעה.

"ידעתי שיש פשיעה בחברה הערבית, אבל לא ידעתי את ממדיה – עד שהבן שלי נרצח ברחוב. באותו יום הבנתי שלא רק הבן שלי נרצח, אלא החברה הערבית כולה", אמר והוסיף - "לא מדובר ברשימת מכולת. רק היום התווספו שלושה שמות – מעל ל־130 נרצחים מתחילת השנה. אני לא מאמין שהמדינה מעודדת רצח ערבים, אבל עם הנתונים האלה, זו חובתה להוכיח אחרת".

ד"ר נסרין חדאד חאג'-יחיא, מנכ"לית נאס ומנהלת מחקר באלביאדר, התמקדה בדבריה בתקופה הרגישה שבין סיום התיכון לתחילת החיים הבוגרים. שלב זה, לדבריה, הוא שלב שבו נוצרת קרקע פורייה לייאוש ולהידרדרות. היא ציינה כי 34.5% מהצעירים הערבים אינם עובדים, אינם לומדים ואינם נמצאים בשום מסגרת. זהו נתון חמור שמשקף אובדן דרך, אך גם פוגע בכלכלה הישראלית בעשרות מיליארדי שקלים בשנה.

עוד הוסיפה כי כששאלה צעירים וצעירות על החלומות שלהם לעתיד, רבים מהם תיארו עתיד ללא אופק: "שאלתי בני נוער מה החלום שלהם, איפה הם רואים את עצמם בעוד עשר שנים, והאמת? חשכו עיניי". לצד הביקורת, היא ציינה גם מגמות חיוביות: יותר השכלה גבוהה, עלייה בשאיפות של צעירות ומאבק מתמשך של החברה הערבית להשמיע קול ולדרוש שינוי.