במקום שבו מבצבצת ההזדמנות לכסף קל לכאורה, ולצידה נקראת הפרצה בחוק וגם החשאיות והמסתוריות, באופן כמעט טבעי מזדמנים גורמי פשיעה שהופכים את הסיטואציה לפלילית. כך קרה בתחום החשבוניות שעם השנים היוו פלטפורמה לגורמי פשיעה להפיץ חשבוניות פיקטיביות ולהעלים מקופת המדינה מיליארדי שקלים בשנה וכך קורה גם בתחום המטבעות הקריפטוגרפים שחדרו לתודעה לפני כשמונה שנים, בעצמתם ובימים אלו כבר ניתן לזהות את המעורבות הפלילית ואת הכסף השחור שמנותב במסלולים אנונימיים לכאורה, בין קודים מסתוריים במסלול כמעט לא ידוע.
למרבה הצער, הגורמים העבריינים כמו בכל תחומי הפשיעה מקדימים מבחינת הטכנולוגיה והאמצעים את מערכת אכיפת החוק ובתקופת התפר הזאת הם ממשיכים להעלים הכנסות, להלבין כספים ולהימנע מתשלומי מיסים תוך פגיעה משמעותית בקופת המדינה.
ביחידת יהלום, היחידה למאבק בפשיעה ברשות המיסים, מנהלים קרב מוחות לפיצוח נתיבי הכספים של גורמי הפשיעה אולם, מצהירים, כי הם פותחים בחקירה רק כשעולה החשד לביצוע עבירות פליליות ולא כל מעבר של מטבעות קריפטוגרפים נמצא בחקירה של היחידה.
"אנחנו לא מחפשים את החבר'ה האלה שהשימוש במטבעות הקריפטוגרפים הוא סוג של טרפיה עבורם, השקעה קטנה או משחק. זה לא מעניין אותנו" אומר עופר כהן, מנהל יחידת יהלום ברשות המיסים. "אנחנו אורבים ליום הפרעון של הכספים כדי ללמוד אם היתה עבירה".
כשאיתנו בשיחה גם ליה רבין, חוקרת ביחידת יהלום המוגדרת כמומחית של היחידה בתחום המטבעות הקריפטוגרפים אנחנו מנסים ללמוד על ממדי התופעה, על ההיקפים של העלמות המס והשימוש במטבעות אלו בקרב מחוללי הפשיעה ונחשפים לפרטים שטרם נודעו בציבור. "הכל התחיל לפני כשמונה שנים בארץ וזה היה בקטן. השימוש במטבע וירטואלי, הוא חוקי באופן כללי, זה מוכר בעולם וזה יהיה המרכז לעתיד.
בשנים האחרונות אנחנו נחשפים יותר ויותר גם לשימוש של גורמי פשיעה. הרבה יותר קל לעשות עסקים במטבעות קריפטוגרפים כי גולת הכותרת היא אנונימיות" אומר כהן. "אתה מחזיק בסכומים אדירים, אין רגולציה, אתה מעביר סכומים אדירים מהרגע להרגע, בלי שום בקרה, בלי שום ביקורת, בין אם זה חדר ליד, בין אם זה במדינה בקצה השני של הגלובוס, ואנונימיות הזאת, מן הסתם, משרתת את אלה שרוצים להיות אנונימיים, שהם לרוב העבריינים".
"עכשיו, יש כל מיני בורסות שדרכם עושים את זה, המפורסמת שלהם זה ביינס, אני לא יודע אם אתה מכיר, אין רגולציה אומנם שם, אבל הם יותר משתפים פעולה עם הרשויות, ושם גם, מי שפותח שם חשבון אמור להזדהות. בין אם זה צ'יינג'ים, ששם אנשים בסוף רוצים לבוא אליהם ולהגיד להם, הנה, קחו את הביטקוין, תביאו לי את זה, כי אני רוצה בסוף ללכת ולקנות את הרכב הפאר שלי או את הדירה, אף על פי שלאחרונה באחד התיקים שעוד לא יצא, אמנם, אמרנו שמישהו רוכש דירה בביטקוין".
"שם הלכו ומכרו סמים, מן הסתם, איך ייקחו את הכספים, לוקחים אותם במטבעות, כי רוצים לשמור על אנונימיות, גם המוכר וגם הקונה. שם נמצא את זה יותר. עכשיו, אם זה יכול לפעול בעולם האמיתי והלגיטימי? כן, אין סיבה שלא, אבל כאילו זה קצת יותר מדי. הצ'יינג' זה, התחנה האחרונה. כשאני רוצה ללכת לקנות את המרצדס, בסוף אני הולך לחברה שאומרת לי, תביא לי כסף, אני לא מקבל את המטבעות הדיגיטליים".
"אז אני הולך לצ'יינג', הוא הופך את המטבעות הווירטואליים האלה לכסף אמיתי, ואיתו אני הולך וקונה. עוד פעם, המחשבה היא שבסוף, אמרתי לך, כולם רוצים בסוף להיפגש עם הכסף, ואנחנו, אתה יודע, מחפשים אותם בכל צומת שבו אפשר לצבוע את הארנק, להגיד שהארנק הזה והכסף הזה שייך לו".
"כל עוד זה יושב בארנק, מאוד קשה, כי בסוף זה מספר, כן, שרץ ברשת ובשנייה אחת אתה הולך ומעביר עשרות מיליונים של דולרים, כן, לא של שקלים, כאילו, ממש בפעולה, כאילו, יכול שאתה תשב אצלי פה בחקירה, ואשתך או מישהו מטעמך, יודע שאתה נמצא בחקירה, ובפעולה אחת מעיף, מרוקן לך את כל הארנק, וגם אם תפסתי את הארנק בשנייה אחת הוא ריק. זה עולם שלם, זו התעסקות, כאילו, מאוד לא פשוטה".
"כמו שליה, אמרה קודם, כאילו, מי שהתחיל, לטפל בתופעה הזאת, ובגלל הסיבות של ארגוני פשיעה וטרור, זה מחלקת הסייבר, שאיתם, התחלנו בעצם להכיר את העולם הזה. העולם הזה, לאט-לאט אנחנו מיישמים אותו פה אצלנו, הסמנכ"לית שלנו ראתה בזה פרויקט. אנחנו מטעם רשות המיסים בעצם אלה שמובילים את כל התהליך הזה. לא שזה הוטל עלינו, פשוט ככה החליטה שהיא לוקחת את היוזמה ומטפלת, ונרכשות תוכנות כאלה ואחרות, ונעשית ממש עבודה".
"זה לא חד-כיווני, אבל לרוב כשיש עבירות משטרה, גם נמצא שם עבירות מיסים, ואנחנו הולכים איתן ממש יד ביד. לא מזמן יצא כתב אישום, בהיקף של 225 מיליון שקל, שבין היתר עבר דרך מטבעות. שגם, שזה סוג של עבריינות, שעסקו שם בפורקסים, אבל גם בהונאות של כל מיני משקיעים, לא ישראלים אמנם, אבל מי שנתן את כל הפלטפורמה, מן הסתם תמיד זה ישראלי, תמצא את הישראלי ברקע".
מנהל יחידת יהלום והחוקרת הבכירה מסבירים על העולם הווירטואלי ועל הכסף הדיגיטלי שבמקרים מסוימים יכול להיעלם מהבעלים. "אם זה בארנק קר, שזה ארנק שהוא לא נמצא ברשת, צריך להתחבר לרשת, ויש לו סיד, שזה קוד של 12 מילים 24 וכולי, אני חושבת שיש בו 2,046 מילים קבועות, במקרה הזה, אם הוא מאבד את המילים שלו, הוא לא יכול לפתוח את הארנק שלו. אז הלך לו הכסף.
למרות שהוא עצמו יודע למי הוא נתן, לא משנה, הוא לא יכול, אין לך גישה לארנק. לא, ברגע שהוא נתן זה לא אצלו. זה לא רלוונטי, גם אם יש לו את זה בארנק, אין לו גישה לארנק, זה קוד, ואם אתה לא נותן, לא מדבר במילים שלו, נגמר. זה מה שיפה. לא, זה כל היופי, זה מבוזר. זהו. שאף אחד לא יודע על אף אחד. אין בזה מישהו ששולט.
תחשוב, זה כמו שלקחת עכשיו 100,000 שקל, שמת בכספת, ויש לך כאילו מפתח ואיבדת את המפתח. אין מה לעשות. הנה, בדיוק עכשיו הייתה איזה כתבה על מישהו ששמונה שנים הוא מחפש בזבל את הלג'ר שלו. נכון, נכון, נכון. ולא מצא, הוציא איזה מיליונים. כן. ולא מצא, הנה, זה הלג'ר, ממש איזה ארנק. כן? כן. ולא מצא אותו".
השניים נזכרים בפרשת משה חוגג, לשעבר הבעלים של בית"ר ירושלים ומשחזרים איך זה היה מהחלוצים שעסקו במטבעות קריפטו והעבירו באמצעותם עשרות מיליוני שקלים, רכשו דירה ונכסים באמצעותם.
"אם אתה רוצה תיק עם גולת כותרת, זה תיק עם ארנקים מטורפים. מטורפים. תיק שאין בו עדיין כתב אישום, אבל זה תיק מטורף, שם יש הונאה, יש משקיעים, יש בית"ר ירושלים, יש שם, זה היה תיק. אני מדבר על התקופה של אז. שם אגב גם הייתה רכישה של דירה באמצעות מטבעות. בהרצליה. זה עולם".
ליה רבין מציין כי למרות שהתופעה מתעצמת מבחינת השימוש העברייני והלא חוקי עדיין רשות המיסים וגורמי האכיפה והחוק עדיין לא יודעים הכל. "עוד פעם, אנחנו די בתחילת הדרך, אין יותר מדי תיקים בתחום הזה. היה את ארז שמואלי, נכון? זה התיק של טלגראס לפי דעתי, גם ש... אין יותר מדי כרגע, אבל אתה יודע, זה עכשיו עולם שהולך ונבנה, זה גם העולם המשפטי, כאילו, שאתה יודע. סוג של. תהליך למידה עדיין. כן, כן, זה עולם די חדש. זהו, צריך להתמקצע, כל אחד בתחום שלו".
"אתה חייב לדווח אפילו איך רכשת את הדירה, באיזה אמצעי. בנושא הזה", המשיכה. "אם עכשיו אני קונה ממך דירה, אתה משלם מס שבח ואני מס רכישה, כלומר לשנינו יש מיסים. נכון. ברגע שנציג את העסקה כעסקה מופחתת, אתה תשלם פחות מס שבח ואני פחות מס רכישה. כלומר יש לנו אינטרס משותף. נכון".
"אז אם אני קונה ממך דירה בעשרה מיליון שקלים, ואנחנו אומרים בוא נרשום בחוזה שמונה מיליון, ואת ההפרש, אני אתן לך במטבעות דיגיטליים שאחר כך לא ידע. אז זה לא כל השומות של הדירה, אוקיי. עוד פעם, יש כל מיני אופציות. אבל בכל דבר אתה יכול לעשות את זה בעצם. זה לא רק בדירה. כן, אבל זה כסף שאי אפשר לדעת שהוא קיים. כן, זה לא. מזומן אתה צריך לאחסן אותו", הוסיפה.
לאחר מכן אמרה: "אנחנו לא מחפשים את המטבעות הדיגיטליים, אנחנו מחפשים את העבירות. עכשיו, העבירות יהיו מדי פעם שהן יהיו באמצעות האמצעים הללו, שאז זה קצת מקשה, כי אמרנו, זה אמצעי לביצוע עסקה. בגלל שזה עניין טכנולוגי, שהמוטו של כל הסיפור הזה זו הסתרה, או שזה מסיבות אחרות. הכוונה, לא מחפשים את המטבע ואז את העבירה".
"מחפשים את העבירה, ואנחנו לאט לאט רואים שיותר ויותר יש שימוש בתחום של המטבעות", המשיכה. "אין פסול בזה שיש לך קריפטו. זה בסדר גמור, אתה יכול לעשות את זה להשקעה, אתה יכול להשתמש בזה, זה בסדר גמור. אבל אם ויש לך רווח הון מזה, או שקיבלת הכנסה בקריפטו ולא דיווחת, אז ביצעת עבירה. וכן, אנחנו יכולים בכל מיני אמצעים, גם בהתאם לתוכנות שרכשנו, וידע וכישורים, ואנחנו כל הזמן מלווים גם על ידי גופים שנותנים לנו את הכישורים, וממש זה גם עולם שהוא מאוד מאוד מתפתח".
התרעות פיקוד העורף