המתלונן טען בעדותו כי היה עובר אורח תמים שניגש למקום לברר את פשר המהומה, וכי קיבל "מכות שנראו כמכות שנאה ונקמה" ללא כל הצדקה. הוא העיד כי לא היה לו כל עניין להשתתף באירוע וכי לא נעשתה אליו פנייה שיתפנה מהמקום. המתלונן הוסיף כי אם היו מבקשים ממנו ללכת, לא היה לו עניין להישאר. התביעה טענה כי מדובר היה בהפגנה שבמהלכה התפתח אירוע פלילי, וכי השוטר הפעיל כוח מעבר לנדרש ושלא בהתאם לנהלים. כמו כן נטען כי הנאשם לא המתין זמן סביר לאחר מתן הוראת הפיזור לפני השימוש בכוח.
השוטר הציג גרסה שונה לחלוטין של האירועים. הוא טען כי לא היה מדובר בהפגנה רגילה אלא באירוע פלילי חמור, בו המתלונן ואחרים הגיעו במטרה להשחית חנות סלולר, תקפו שוטר וניסו לחטוף עצור מתוך ניידת משטרה. על פי גרסתו, המתלונן לקח חלק פעיל באירוע וחסם את הניידת שבתוכה העצור.
הנאשם אישר כי היכה ברגלו של המתלונן פעמיים או שלוש, אך טען כי עשה זאת כדין בהתאם להוראת הפיזור ולפי נוהל שימוש באלות. הוא הסביר כי מטרתו היתה לפלס דרך לניידת בזמן פיזור ההמון, וכי המתלונן לא נענה לבקשתו לעבור מעבר למעקה. לגבי ההדיפה, טען השוטר כי בשעה שהתכוון להדוף את המתלונן, זה הרים את רגלו וניסה לבעוט בו, והוא בתנועה אינסטינקטיבית המשיך את ההדיפה אל מעבר לגדר. השוטר הכחיש באחריותו לחבלות שנגרמו שלא כדין.
עדי ההגנה תיארו אירוע קיצוני ואלים. שוטר קהילתי שביצע את המעצר המקורי, העיד כי מרגע שהחליט לעצור את החשוד "התחיל גיהנום, התחיל בלגן אטומי", התאספו סביבו מספר מפגינים והחלו לחבוט בגופו והוא נזרק לרצפה. הוא הוסיף כי "אני משנת 2014 בתחנת לב הבירה ולא ראיתי הפגנה כזו אלימה". השוטר שהיה מפקד בזירה, תיאר כי שמע דיווח על שוטר המנסה לבצע מעצר ומבקש סיוע בשל מצוקה כי תוקפים אותו. הוא העיד כי ראה "מאות מפגינים שמנסים לפתוח את הניידת בכוח, שברו חלונות של הניידת וחסמו את דרכי היציאה שלה מהזירה". קצין אחר העיד כי "מדובר היה באירוע חמור ואלים שכלל זריקות אבנים וביצים שאף הוזעקה אליו מכת"זית".
השופטת ענת גרינבאום-שמעון קבעה כי העדפה את גרסת הנאשם על פני גרסת המתלונן, וכתבה כי "הנאשם הותיר רושם חיובי ומהימן. תיאורו את קרות האירוע מתיישב עם הנצפה בסרטוני האירוע והרושם שהתקבל הוא של שוטר אשר ביקש לבצע את תפקידו בתוך סיטואציה מורכבת".
לגבי המתלונן, השופטת קבעה כי "התגלעו קשיים בגרסתו של המתלונן המשליכים על מידת מהימנות הגרסה". היא ציינה כי המתלונן הציג את עצמו כעובר אורח תמים, אך "טענתו נסתרת בסרטונים המתעדים את האירוע, בהם נראה המתלונן כשהוא נוטל חלק באופן אקטיבי, גם אם לא אלים, בהפרעה לכוחות המשטרה למלא את תפקידם".
בית המשפט קבע כי בניגוד לתיאור בכתב האישום כ"הפגנה", למעשה דובר באירוע הפרת סדר המוני ואלים ברמת מדרג ג' לכל הפחות, ואפילו מדרג ד', הרמה הגבוהה ביותר. השופטת ציינה כי הראיות מלמדות על אירוע בו נזרקו אבנים וביצים, הוזעקה מכת"זית, וניתנה הרשאה לשימוש ברימוני הלם. בנוגע לשימוש בכוח, קבעה השופטת כי "הכאתו של המתלונן באמצעות האלה לפלג גוף תחתון, גם אם נעשתה 3 פעמים, עמדה בדרישות החוק להפעלת 'כוח סביר' ואף בדרישת נוהל שימוש באלה".
אשר להדיפה מעבר למעקה, השופטת הודתה כי "התמונה מורכבת יותר ואכן מתעורר קושי עם מעשיו של הנאשם בחלק זה של האירוע", אך קבעה כי במכלול הנסיבות מדובר בתגובה ספונטנית בסיטואציה דינמית ומהירה. בסיכום, בית המשפט זיכה את השוטר וקבע כי "בנסיבות התיק דנן פעל הנאשם כדין, תוך שימוש בכוח סביר ובהתאם לנוהל".