בזכותון הוזכר כי השביתה הוכרה כזכות חוקתית, בתור הכלי העיקרי שיש לציבור העובדים כדי להפעיל לחץ כלכלי על המעסיק ובכך לאזן את הכוח העודף שלו. במקרה של מרי אזרחי שמטרתו להגן על אזרחים מפני פגיעה בדמוקרטיה – "דמוקרטיה מתגוננת" – שביתה או עצירה או שיבוש הם כלי לגיטימי. עוד ציינה כי שביתה היא זכות יסוד חוקית המוענקת לעובדים במשק. זו זכות יסודית ומוכרת. במקרה של מרי אזרחי – הזכות להימנע, לעצור, לשבות, לסרב – היא כלי משמעותי להביא לשינוי.
הרבה מההגנות הרגילות של שביתה פחות מתקיימות במקרה של עצירה או שביתה "מלמטה". אולם בזכותון צוין כי זה חלק מהשיבוש, חלק ממרי אזרחי, וזו ההגנה. עוד נוסף כי "ה'מחיר' שנשלם היום על העצירה/ השביתה/ השיבוש יחזיר את עצמו ברגע שנצליח לעצור את ההידרדרות של המדינה". נכתב כי "חברה ששואפת לשמר ערכים של הדדיות, שוויון, סולידריות, צריכה להיות מוכנה לשלם את המחיר הזה. לשמור על הדמוקרטיה שלנו, להשיב את החטופים, למנוע מלחמה פוליטית – "המחיר" המקומי מצדיק את זה".
בכדי להרגיש לא לבד במאמץ, ממליצה סבוראי לדבר עם חברים, משפחה, קולגות, מכרים, והוסיפה כי זה בידיים שלנו וככל שנהיה רבים יותר יש יותר סיכוי שנצליח. "כמו ב'דילמת האסיר' – הערך נוצר משיתוף הפעולה". חשוב לציין כי הוזכר שאף אחד לא יכול למנוע מאתנו לעצור: לא לעבוד, לקחת יום חופש או יום מחלה, להימנע מלשלוח ילדים לבית הספר, לא לקנות באשראי.
התרעות פיקוד העורף