תוכן המכתב מרמז, כי מדובר אולי בצעד מקדים לעתירה חדשה במחלוקת ישנה. בתמצית ניתן לומר, כי עיריית ערד מתנגדת להצעת ההחלטה המתוקנת בעניין מכרה הפוספטים בשדה בריר וכי העירייה דורשת לאפשר את תחילת הכנת התסקיר והליכי התכנון המפורטים באופן מיידי. העירייה דורשת את הכנת התסקיר האמור טרום קיום דיון ממשלתי כולל במדיניות כריית הפוספטים בישראל בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים.
התסקיר הוא מסמך הסוקר את הקשר שבין תכנית מוצעת לבין הסביבה שבה היא מיועדת להתבצע, לרבות הערכות לגבי השפעות צפויות או חזויות של התוכנית על אותה סביבה ופירוט האמצעים הדרושים למניעה או לצמצום השפעות שליליות. מטרת התסקיר היא שתעמוד לפני מוסד התכנון תשתית עובדתית מפורטת, והוא יוכל להחליט החלטה מושכלת ומבוססת לגבי התוכנית והוראותיה.
הסכסוך החל לפני מספר שנים ונוגע בהיתר להפעלת מכרה פוספטים באזור, שנתקל בהתנגדות עזה של הרשויות המקומיות ושל משרד הבריאות. בשנת 2022 הגיעה ההתנגדות לשיאה כשהוגשו עתירות לבג"ץ אשר נדחו אמנם באוקטובר 2024, אולם הדחייה נסמכה לדברי העירייה על התחייבות מפורשת שניתנה על-ידי המדינה לבחינה כוללת של מדיניות כריית הפוספטים בישראל בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים של כריית פוספטים, זאת תוך איגום כלל העמדות של גורמי השלטון השונים הנוגעים בדבר - קודם לעריכתו של תסקיר.
העירייה מדגישה - "מהלך קודם זה נועד לבחון את כלל ההיבטים הנוגעים לכריית פוספט בישראל ובכלל זה ניתוח חלופות שונות, ובכללן האפשרות שלא לאפשר הקמת פעילות חדשה לכריית פוספט בישראל בכלל או בשדה בריר בפרט".
האוכלוסייה המושפעת והסיכונים הבריאותיים
אחד הנושאים המרכזיים במחלוקת הוא הפגיעה הצפויה באוכלוסייה המקומית. על פי המכתב, בשטח המיועד למכרה גרים כ-15,000 תושבי אל-פורעה, וממשלת ישראל לא קידמה תוכנית להסדרת ההתיישבות שלהם מאז שהתכנון הופסק בשנת 2019.
בנוסף, "בלב השטח המיועד לכרייה יש בתי ספר וגני ילדים של ילדי אל-פורעה בו לומדים כ-3,500 תלמידים מדי יום". עיריית ערד, שנוטלת אחריות על ניהול מוסדות החינוך באל-פורעה לבקשת משרד החינוך, מדגישה: "כל פעולה במכרה שדה בריר בסמוך למוסדות החינוך מסכנת את חייהם של תלמידי בתי הספר ולכך לא תוכל עיריית ערד להסכים".
המכתב מדגיש כי "במשך שנים ארוכות הביע משרד הבריאות - הסמכות העליונה לשמירה על בריאות הציבור בישראל - התנגדות נחרצת לכרייה בשדה בריר". התנגדות זו התבססה על "שורה של חוות דעת מקצועיות בלתי תלויות, לרבות חוות דעתו של פרופ' ג'ונתן סמט, מומחה בינלאומי בעל שם עולמי לבריאות הציבור".
חוות הדעת קבעה כי "הכרייה באזור מאוכלס טומנת בחובה סיכון משמעותי לעלייה בתחלואה ואף לתמותה, החורג באופן ניכר מרמות הסיכון המקובלות במדינות המערב". עמדה זו אושרה מחדש על ידי פרופ' איתמר גרוטו, לשעבר ראש שירותי בריאות הציבור.
עיקר הדיון בעתירה שהוגשה (בג"ץ 4189/18 ואחרים - מועצה מקומית טורעאן נ' ממשלת ישראל), נסב סביב בחינת ההשפעה האפשרית של אתרי כרייה וחציבה על בריאות הציבור. את העתירות הגישו רשויות מקומיות ותושבים שכנים למחצבות פעילות ומתוכננות, ובהן נטען כי נפלו פגמים שונים בתוכנית ובהליכי אישורה. בפסק הדין של בג"ץ שניתן ביום 11.10.2024, נדחו העתירות נגד תמ"א 14ב' (תכנית מתאר ארצית לכרייה ולחציבה).
החלטת בג"ץ קבעה, כי העתירה מיצתה את עצמה בחלק מהטענות, לנוכח מתווה שהציגו המשיבים, המקבל את העמדה לפיה יש לחזק את המרכיב הבריאותי הקיים בתסקיר ההשפעה על הסביבה שנערך בשגרה לתוכניות מפורטות לכריה ולחציבה ולנוכח החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה להטמיע את המתווה אשר בתוכנית ולהעבירו לאישור הממשלה.
השופט פוגלמן בשם ההרכב כולו הדגיש, כי בחינת ההשפעה של אתר כרייה או חציבה על הבריאות בשלב התכנון המפורט תצמיח תועלת רבה יותר בהיבטי התכנון והבריאות.
חשוב לציין, כי בית המשפט קבע במפורש: "מובן שאם הדיון בממשלה יתעכב, או אם הממשלה תדחה את המתווה או תשנה אותו, טענות הצדדים שמורות להם". המשפט הזה רלוונטי במיוחד למצב הנוכחי.
על פי המכתב, החלטת הממשלה המקורית מספר 980 מיום 14 בינואר 2022 כללה התחייבות ברורה לביצוע "דיון ממשלתי כולל במדיניות כריית הפוספטים בישראל בהתייחס בין היתר להיבטים כלכליים, סביבתיים ובריאותיים". התחייבות זו ניתנה כחלק מההסדר שהוצג בפני בית המשפט העליון.
נראה, כי לעמדת העירייה "שלב התכנון המפורט" אליו התייחס השופט פוגלמן הגיע. עיריית ערד טוענת, כי הצעת ההחלטה החדשה "סותרת התחייבות מפורשת שניתנה על-ידי המדינה" ומאפשרת "את תחילת הכנת התסקיר והליכי התכנון המפורטים באופן מיידי, בטרם קיום דיון ממשלתי כולל".
הרושם שמתקבל מניתוח המכתב הוא שמדובר בצעד מקדים לעתירה נוספת שתוגש במידה ולא תענה בקשת העירייה. המכתב מפרט שלל טענות לפגמים מנהליים בהליכים שקדמו להחלטה המוצעת: ראשית נטען, כי ההתנהלות "מובילה לקביעת "עובדות תכנוניות" מוקדמות בטרם עריכתו של דיון מדיניות בנושא באופן שעלול ליצור תשתית תכנונית וכלכלית אשר עלולה להטות את שיקול הדעת בדיון המדיניות".
כמו כן צוין, כי הדבר יוביל "לצמצום האפשרות לבחינת חלופות פחות פוגעניות מבחינה בריאותית וסביבתית" ולמעשה ההחלטה תהפוך "את ניתוח החלופות לתיאורטי בלבד כאשר הליך התכנון המפורט מקודם". בנוסף נכתב, כי "הצעת ההחלטה מובילה לפגיעה באינטרס ההסתמכות שהתבסס על התחייבות המדינה שלא לקדם את ההליך המפורט לפני קבלת החלטה עקרונית ומושכלת".
לסיום הודגש במכתב, כי "הצעת ההחלטה מהווה פגיעה בחובת ההגינות ותום הלב המנהלי, אשר בין היתר, מחייבת שיתוף ציבור בשלב מוקדם". העיריה קובלת על כך כי "הצעת ההחלטה גובשה ללא שיתוף או למצער ידוע של עיריית ערד, המייצגת את עשרות אלפי התושבים שחשופים ישירות לפגיעה הצפויה". טענות אלו, המנוסחות בשפה משפטית מדויקת, מעידות ככל הנראה על הכנה מתודית לקראת הגשת עתירה מנהלית נוספת.
עיריית ערד מציבה דרישות ברורות
המכתב מדגיש כי "לפי פקודת המכרות, לא ניתן להעניק זכות כרייה בשטח מוניציפלי קיים ללא הסכמת הרשות המקומית", והסכמה כזו "לא ניתנה ואף למעלה מכך - עיריית ערד לדורותיה התנגדה להקמתו של מכרה בשדה בריר".
הפרשה שמתקדמת שוב לשיא חדש, הינה חלק מקונפליקט מתמשך בין האינטרסים הכלכליים של תעשיית הפוספטים לבין חששות הקהילות המקומיות לבריאות תושביהן. המכתב החריף של עיריית ערד, עם הטענות המפורטות בדבר פגמים מנהליים, נראה כמעיד על שלב מקדים במאבק משפטי מתמשך שיכול להגיע לבג"ץ בקרוב אם הממשלה תחליט להתעלם מהתנגדותה.
השאלה המרכזית שתעמוד כך נראה בפני המערכת המשפטית היא, האם אכן הממשלה חוזרת בה מהתחייבויות שניתנו במסגרת הליכים משפטיים, ואם אכן כך, האם יש באמתחתה הצדקות חזקות לדבר, בהתחשב בכך שמדובר בנושאים הנוגעים לבריאות הציבור וזכויות יסוד של עשרות אלפי תושבים.
התרעות פיקוד העורף