רות מספרת כי עלתה במדרגות ביתה כששמעה רעש חשוד מאחוריה. כשהסתובבה, הבחינה בגבר לבוש שחורים, עם תיק גב, שפנה אליה במבטא ערבי ואמר פעמיים "סליחה". המראה וההתנהגות שלו עוררו בה חשש מיידי. "התחלתי ללכת מהר יותר", היא משחזרת, "אבל כשהגעתי לדלת הבית, הוא הופיע מאחוריי, סתם לי את הפה עם הידיים וניסה למשוך אותי מהדלת".
רות טוענת שברגעי המאבק, שהחזיקה טלפון נייד בידה, דפקה בחוזקה על דלת הבית. הוריה, שהיו בתוך הדירה, שמעו את הרעש, ואביה פתח את הדלת במהירות. התוקף נמלט מהמקום, אך במהלך המרדף אחריו, אביה של רות מעד במדרגות ונפצע קשה בראשו. "תודה לאל, היום הוא מתאושש", היא אומרת, אך הקושי הרגשי ניכר בקולה.
רות טוענת שמאז האירוע, חייה השתנו. "אני סובלת מחרדות קשות", היא משתפת. "אני לא מסוגלת לצאת לבד, לא יכולה לישון, וכל רעש קטן מקפיץ אותי". המחשבות על מה שהיה יכול לקרות ממשיכות לרדוף אותה: "מה אם זו הייתה ילדה קטנה? או מה אם היה לו חומר מרדים בידיים? אני לא מפסיקה לחשוב על זה".
רות פונה לציבור במסר חשוב: "הורים, אחים, אחיות – תשמרו על עצמכם. אל תגידו 'לי זה לא יקרה'. גם אני לא האמנתי שדבר כזה יכול לקרות לי".