בפוסט שפרסם טייב, הוא כתב: ״אחרי שנים שלשכת הקשר בויצמן בתל אביב, הוזנחה ולא הייתה ראויה לכך שעורכי דין יישבו במקום, לפני כשבוע החליטה המועצה הארצית להתחיל בשיפוץ גדול של הלשכה הזו ולהקים לשכת קשר נוספת בשוקן. בשתי לשכות הקשר עתיד להיות שיפוץ מפואר לרווחת החברים".
"כמעט כל חברי המועצה חשבו שזה רעיון מבורך, חוץ מארז צ'צ'קס הוא טען שזו הוצאה פוליטית וזה נורא הפריע לו שאת השיפוץ תממן המועצה הארצית מכספי הרזרבה ולא מחוז תל אביב (תאמינו או לא המחוז הכי עני בלשכה). זה כל כך הפריע לו שהוא הגיש עתירה במטרה לעצור את השיפוץ. אין גבול לבושה״, טען טייב.
טייב הוסיף: ״ארז מבקש שתהיה הסכמה של כל 6 ראשי המחוזות לשיפוץ ומנסה להיתלות בסעיף חוק חדש שהוא דאג להעביר עם חברו חנוך מילביצקי - בדיוק בשביל זה. בשביל לדפוק מחוזות שלא באים טוב לפוליטיקאים".
בנקודה זו, טייב תקף אישית את צ'צ'קס: "אז חברים - זה ארז צ'צ'קס, בתמונה הוא ביום כיף של המחוז שעלה לחברים המון המון המון כסף, אבל הרבה יותר חשוב לעשות "אגדודו" ותמונות יפות של חיבוקים, מאשר שיהיה לעורכי הדין מקום ראוי לשבת בו בבית המשפט. אני מתבייש במעשה של ארז צ'צ'קס שהוא חסר תקדים בלשכה. אז חשוב שתדעו אם חו"ח השיפוץ ייעצר - הפרחים לצ'צ'קס״.
יושב ראש מחוז ירושלים, ארז צ'צ'קס, לא נשאר חייב. בתגובה ארוכה ומפורטת למעריב, כתה צ'צ'קס: "בכל הכבוד לחברי עו"ד משה טייב ושולחיו, ניסיון השיימינג האישי נשוא הפוסט שפרסם, אינו משנה את הסוגיות הבוערות והחשובות שעל הפרק וכן לא הופך אותן לעימות אישי ביני לבינו".
"הסוגיות החשובות והיחידות שעל הפרק הן מצבה של הלשכה, השימוש בכספי החבר והטענה הפשוטה לפיה הלשכה פעלה בניגוד לחוק הלשכה בהחלטותיה לתעדף מחוזות מסוימים על פני אחרים מבלי לקבל את הסכמת כל יושבי ראש המחוזות, כמתחייב מהוראת סעיף 95(ג)(3) לחוק הלשכה", מסר צ'צ'קס.
צ'צ'קס הוסיף: "התנאי לפיו יש לקבל את הסכמת כל יושבי ראש המחוזות לא נחקק בחלל ריק. המחוקק היה ער לתעדוף המחוזות על ידי הלשכה הארצית בהתאם לצרכים הפוליטיים הלשכתיים של ראש הלשכה, עוזריו ונציגיו במועצה הארצית והקרבה אליהם, וביקש למנוע זאת על ידי שימוש מושכל בתקציב, פיקוח ובקרה עליו, בין היתר, באמצעות הסכמה של יושבי ראש המחוזות, להם ניתן מעמד מיוחד בהוראות התיקון לחוק (תיקון 45) כמי שאמורים להיות שותפים מלאים בהקצאת כספי החבר וניתובו חזרה אליהם ולצרכיהם".
צ'צ'קס תקף: "לא יכולה להיות מחלוקת כי שימוש הלשכה הארצית בכספי הלשכה והחבר בשנתיים האחרונות לא מוסכם על כלל החברים. השימוש בכספים באופן שנעשה על ידי הלשכה הארצית, לא נעשה באופן קולגיאלי, אלא באופן לעומתי אשר מדיר חלק נכבד מציבור עורכי הדין. זה לא תפקידה של הלשכה. הלשכה אמורה לייצג את כל חבריה ובהתאם לתיקון, ביכולתם ובאחריותם של המועצה הארצית וראשי המחוזות לדאוג שכך ייעשה".
"זו מהות העתירה. שמירה על החוק באופן שהשימוש בכספי החבר ייעשה מתוך ראיה כוללת, שוויונית ואמיתית לצרכי כלל עורכות ועורכי הדין. כולם. אין לי ולא תהיה לי כל התנגדות עקרונית לפתיחת לשכות קשר או להתייעלות הלשכה ואולם קבלת החלטות תקציביות מבלי לשתף את ראשי המחוזות ולקבל את הסכמתם, בניגוד לחוק, בהעדר שקיפות, ללא חשיפת נתונים ותשתית כלכלית אמיתית ביחס למצבה של הלשכה, ותוך ניסיון לקבל החלטות ולעקוף את המנגנון הקבוע בחוק הדורש את הסכמתם, אינה דרה בכפיפה אחת עם אחריות ציבורית והעתירה באה למנוע התנהלות זו בנוגע להחלטות נשוא העתירה", מסר צ'צ'קס.
עוד הוסיף צ'צ'קס: "אנצל במה זו כדי לקרוא לקברניטי הלשכה הארצית לכנס ישיבה דחופה יחד עם כל ראשי המחוזות ובה יוצג בפניהם מצבה של הלשכה לרבות הצגת תוכנית התייעלות המתמודדת עם הוראות תיקון 45, הצגת תוכנית התקציב לשנת 2026, הצגת תוכנית תקציבית וכלכלית לטובת צרכי עורכי הדין והשבת הכספים שאותם הם משלמים חזרה אליהם (בכפולות) בדמות ראיית צרכיהם בלבד".
הוא פירט: "צרכים כגון פרנסתם, ביטחונם האישי, מעמדם המקצועי, הגנה על הסגת גבול המקצוע, השתלמויות מקצועיות, דאגה למשפחותיהם, אירועי תרבות, ייצוג זכויותיהם מול הרשות המחוקקת, מימוש כוחם הצרכני ועוד ועו"ד ולהפסיק את השימוש בכספם באופן לעומתי, מפלג ומשסע אשר מדרדר את מעמדם ופוגע בצרכים אלה".
"בהתאם לתיקון לחוק ובתקווה שהלשכה תפעל בהתאם לו ובהתאם לחוק, הגיעה העת ושעת הכושר שלשכת עורכי הדין תפעל באמת למען חבריה כפי המתחייב על פי הדין, האמת והצדק. כולי תפילה שכך יהיה", סיים צ'צ'קס את דבריו. מלשכת עורכי הדין לא נמסרה תגובה.
כזכור, כפי שפורסם לראשונה במעריב, יושב ראש מחוז ירושלים בלשכת עורכי הדין, עו"ד ארז צ'צ'קס, הגיש לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירה מינהלית נגד החלטות, שהתקבלו ללא הסכמות כל יושבי ראש המחוזות, אשר במסגרתן "אושרו העברות תקציביות מהלשכה הארצית לטובת חלק ממחוזות הלשכה לצורך הקמת לשכות קשר בתל אביב בעלות כוללת של 750,000 ש"ח ולצורך מימון עלויות פיטורין הכוללות של המחוזות".
בעתירה נכתב כי המהלך, אותו קידם יושב ראש הלשכה עו"ד עמית בכר, התקבל בניגוד לחוק. "הסכמת יו"ר המחוזות, כפי ההוראה שבחוק, מהווה תנאי מתלה להפעלת סמכותה של הלשכה ביחס להעברת סכומים למחוזות, בין באופן ישיר ובין באופן עקיף.
לפיכך, ההחלטות שנתקבלו, בהעדר הסכמה של כל יו"ר המחוזות מהוות פעילות בניגוד להוראות החוק תוך הפרת עקרון חוקיות המינהל, הפרה שנעשתה על ידי תאגיד סטטוטורי שהוקם מכח חוק הלשכה, מחויב לחוק הלשכה ועליו לפעול על פי תנאיו", נכתב בעתירתו של צ'צ'קס.
צ'צ'קס תקף: "תוצאות החלטות אלה הן תוצאות הרות גורל שגורמות לנזק לקופה הציבורית. חברי המשיבה ובהם העותר אמונים ומופקדים על הקופה הציבורית של המשיבה ולמעשה, החלטות אלה נתקבלו במסגרת מחטף המבוצע על ידי המשיבה, באמצעות הרוב הקיים לה במועצה הארצית, בין היתר, על מנת לרוקן את רזרבות הלשכה תוך קביעת עובדות בשטח בחוסר סמכות ובחוסר סבירות".
צ'צ'קס כתב בעתירתו כי ממידע שנמסר לו, ללשכת עורכי הדין היו רזרבות כספיות של 30 מיליון ש"ח - אך בתוך שנתיים בלבד נוצלו 10 מיליון מהרזרבות של הלשכה, וזאת "באופן מתמיה ולא ברור, בהעדר שקיפות מוחלטת לחברי המועצה".
בנוסף, צ'צ'קס התייחס לחוק הקובע כי דמי החבר ללשכת עורכי הדין אותו משלמים עורכי הדין מדי שנה יקוצץ. צ'צ'קס טוען בעתירה כי הלשכה לא נערכת להשלכות שיש לחוק. על פי העתירה, במידה ובג"ץ ידחה את עתירת הלשכה נגד החוק, הלשכה תצטרך להשיב לעורכי הדין ששילמו סכום מלא את הכספים - בסך כולל של 11 מיליון ש"ח.
עם זאת, "למיטב ידיעת העותר, הלשכה לא הפרישה, בשום שלב, את הסכומים אותם יתכן ותדרש להשיב, אלא המשיכה לעשות שימוש בתקציבה המאושר שלפני התיקון, כאילו אין תיקון, בהתעלמות ממש ובחוסר אחריות כלכלית משווע".
בכדי להמחיש את מצבה הכלכלי של הלשכה, צ'צ'קס ציין כי במידה ועתירת לשכת עורכי הדין נגד החוק המקצץ את דמי החבר תידחה, "יוותרו בידי הלשכה כמה מיליוני שקלים בודדים" ככל הנראה כשלושה מיליון ש"ח בלבד, וזאת למול 30 מיליון רזרבות איתם הלשכה התחילה את הקדנציה הנוכחית.
"חרף האמור, ומבלי שחברי המועצה הארצית מקבלים תמונה אמיתית של מצבה הכלכלי של הלשכה, על כל הסיכונים לקיומה לנוכח המצב, התכנסה ישיבת המועצה ובמסגרתה אושרו העברות תקציביות, בחוסר אחריות ותוך שעולה מדבריו של יו"ר ועדת הכספים כי מטרת המשיבה היא לנצל את הרזרבות הקיימות עוד בטרם שנת 2026 מתוך תפיסה שבה לא יהיה בידי הלשכה לנצלן לנוכח הצורך לקבל את הסכמת כל יו"ר המחוזות לשימוש בהם", נכתב בעתירה.
צ'צ'קס הוסיף: "הדברים העולים מאמירותיו של יו"ר ועדת הכספים של הלשכה, בצירוף התנהלות הלשכה בשנה האחרונה בהוצאות משמעותיות מתוך התקציב שאושר ולא תוקן, ותוך ניצול הרזרבות באופן בלתי שקוף וברור, מעידים על כך שלמרות שהמשיבה מצויה במצב כלכלי מורכב ביותר, בכוונתה להמשיך ולהתנהל כרגיל, לא לתקן את התקציב הקיים, להמשיך ולפזר כספים לכל עבר בחוסר אחריות והכל, ככל הנראה מתוך הימור כי עתירת המשיבה תתקבל במלואה".
התרעות פיקוד העורף