האירוע החמור התרחש לפני כשנה וחצי ברחוב פיקא בראשון לציון, כאשר ויכוח סביב תאונת דרכים קלה הסלים לדקירה שכמעט הסתיימה באסון. נהג שפגע קלות בדלת רכב חונה, מצא עצמו מתווכח עם בעל הרכב על פרטי הביטוח. בעיצומו של הוויכוח הגיע הנאשם למקום במכוניתו, ומבלי שהיה קשור כלל לאירוע, הלך לרכבו והוציא מהמושב האחורי חפץ חד.
כפי שתיאר בית המשפט: "הנאשם החל ללכת לכיוון הנפגע כאשר הוא אוחז בידו הימנית את החפץ החד". אנשים שהיו במקום ניסו להתערב ולהפריד בין הצדדים, אך ללא הועיל. כאשר הנפגע בעט לעברו של הנאשם, זה תפס בכתפו של הנפגע ודקר אותו במעבר בית החזה.
הנפגע הובהל לבית החולים במצב קשה עם דימום פנימי של כליטר דם ופגיעה במעי הגס. הוא נותח בפתיחה מלאה בבטן ונותר באשפוז במשך ארבעה ימים. על גופו נותרו צלקות קבועות לכל אורך מפתח החזה ועד הבטן התחתונה.
בתחילה כפר הנאשם באשמה וטען לחפותו. המשפט נמשך חודשים רבים, והמאשימה הציגה את כל עדיה. רק באפריל 2025, לאחר שמיעת פרשת התביעה במלואה, הסכים הנאשם להסדר טיעון לפיו הודה בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. התביעה טענה כי "המדובר היה בוויכוח סרק שהסלים לכדי אלימות, דקירה, ועלול היה להסתיים באופן חמור עוד יותר". התביעה הדגישה כי נסיבות הגעתו של הנאשם לאירוע אינן ברורות, והוא לא היה צד לוויכוח המקורי, אך "תוך זמן קצר, הלך לרכבו, הוציא ממנו החפץ החד והוביל להסלמת האירוע".
הסנגורים שייצגו את הנאשם, טענו כי הנפגע הוא שהחל בהתנהגות אלימה כלפי מרשם. לטענתם, הנאשם גדל ללא אב בתנאים לא קלים, והביע חרטה על מעשיו. בדברו האחרון אמר הנאשם: "בתחילה סירב לכל עסקת טיעון, אך לאחר שהיה לו זמן לחשוב אודות מעשיו הבין, שעליו לקחת אחריות על מעשיו". הוא הביע צער על מעשיו ומסר כי "מעוניין לצאת לדרך חדשה".
השופט סולקין דחה את טענות ההגנה ופסק כי הנפגע לא היה אלא מנסה להגן על עצמו. "צפייה בסרטון המתעד את האירוע ממחישה את חתירת הנאשם למגע ומלמדת, כי אותה 'בעיטה' שהפנה הנפגע כלפי הנאשם, לא היתה אלא נסיון להדוף אותו", קבע השופט. השופט הדגיש את חומרת השימוש בנשק קר: "פגיעה באדם אחר באמצעות סכין, ועוד באזור חיוני, אינה דבר של מה בכך ולא ניתן לעבור עליה לסדר היום. דורשת היא חציית גבול פסיכולוגי, שהאדם מן היישוב לא יהין לחצות בנקל".
בית המשפט הפנה למספר תקדימים דומים ופסק כי עונש של 30-50 חודשי מאסר בפועל הוא המתחם ההולם למקרה כזה. השופט ציין כי "בית המשפט אינו רשאי לגלות שוויון נפש לפגיעה שנגרמה לנפגע בפרט וכלפי נגע האלימות המחריף בחברה בכלל". בנוסף למאסר נידון הנאשם ולתשלום פיצוי של 20,000 שקל לנפגע. השופט סולקין הבהיר כי פיצוי זה "אינו בהכרח ממצה את זכויות הנפגע ובאפשרותו לנקוט בכל הליך, בהתאם לשיקול דעתו, למיצוי זכויותיו". הוא הוסיף כי הפיצוי מהווה "הקלה ראשונית על הנפגע וגם ביטוי נוסף לנטילת האחריות מצדו של הנאשם".