בפסק הדין הפלילי שניתן נגד הנתבעים לפני כשנתיים, שניים מהם הורשעו בעבירות של חבלה בכוונה מחמירה, הצתה ועבירות נוספות, ונגזרו עליהם שבע שנות מאסר בפועל. השלישי הורשע בסיוע לעבירות אלו ובהחזקת נשק ונגזרו עליו שש שנות מאסר. לצד עונשי המאסר חויבו הנאשמים גם בפיצוי כספי לנפגעים.
כעת, במסגרת התביעה האזרחית, טוענת המדינה כי מעשיהם של הנתבעים נעשו מתוך מניע לאומני ובמטרה לפגוע באנשים המשתייכים לציבור מסוים, וגרמו לנזק כבד לקטין ולמשפחתו.
המדינה מסתמכת על חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, חוק עשיית עושר ולא במשפט ודיני הנזיקין, ודורשת כי הנתבעים ישיבו לקופת המדינה את הכספים שכבר שולמו ושעתידים להשתלם לקטין ולבני משפחתו. בתביעה נכתב כי "מדובר במעשים מזוויעים שנעשו בכוונה תחילה ומתוך מניע אידיאולוגי-לאומני, אשר גרמו נזק כבד לקטין בן 12, ועל כן יש להטיל את הנטל הכספי על מבצעי הפשעים ולא על הציבור כולו".
בסיכום התביעה מבקשת המדינה לחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם את הסכום הנתבע, בתוספת הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין, ולהבהיר כי אין מדובר בענישה נוספת אלא במימוש זכותה של המדינה להיפרע מהגורמים שגרמו לנזק.