בין הסעדים שהתבקשו: לקבוע שסירוב הממשלה לעסקה לשחרור החטופים מהווה פגיעה בזכות החוקתית לחיים ולכבוד, לחייב את ראשי המדינה לנמק את מדיניותם בפני הציבור ובפני בית המשפט, ולהביא לידיעת המשפחות מידע על תנאי המו״מ ועל מצב החטופים.
השופט חאלד כבוב, שכתב את פסק הדין, ציין כי "אין בידינו להושיט לעותרים את הסעדים המבוקשים על-ידם – ומשכך, דין העתירה להידחות". הוא הוסיף כי חיוב הממשלה לחשוף את מדיניותה או להצדיק אותה בפומבי עלול להביא לכך ש"המשא-ומתן יתנהל על-ידי מדינת ישראל 'בקלפים פתוחים'", דבר הכרוך בסיכונים משמעותיים.
סולברג הוסיף: "חיוב המשיבים לפרט ולהצדיק את מדיניותם בסוגיה רגישה זו בפני בית המשפט, ועל אחת כמה וכמה חיובם לפרט את מדיניותם בפני הציבור, עלול לחתור תחת המטרה הנעלה שהעותר – יחד עם המדינה כולה – שואף להשיג. סוגיה זו תוכרע בשדות אחרים; לא בשדה המשפטי".