השחרור הצפוי שלו הובא בחשבון על ידי משטרת ישראל, הן מבחינה תחנתית והן מבחינה מחוזית כמי שמשתייך לאחד הבכירים ברשימת היעדים של מחוז המרכז, וכן מוגדר כיעד משמעותי של היחידה הארצית לחקירות פשיעה חמורה ובין לאומית (יאחב"ל) והיחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית (יאל"כ) בלהב 433 במשטרה.
מנגד, השחרור של שירזי מכניס לכוננות גם את העבריינים שפעלו בנתניה בתקופה שהוא נכנס לכלא, שלא יודעים איך להתנהג מול מי שנחשב לאימת העיר לפני יותר מעשור, וכן אותם עבריינים צעירים שתפסו את "הבמה המרכזית" בשנים האחרונות והפכו לאימת העיר. הם לא יודעים כיצד להתנהג מול מי ששלט בנתניה ביד רמה ואיחד סביב הארגון שלו לא מעט קבוצות פשיעה מסוכנות.
כולם מביאים בחשבון ברצינות גמורה את החשש שלפיו האיש יוצא כ"חיה פצועה" אחרי שרצחו את בנו, וגם אם על פני השטח הוא משדר בימים אלו שקט ושלווה, בעיקר אחרי הולדת בנו לבחירת ליבו החדשה, עדיין לא מעט מעריכים שהוא לא יוותר על "נקמה" - ויש לא מעט גורמים שימחו להתאחד סביבו בשנית ולדאוג לביצוע המשימה עבורו.
"יש לא מעט גורמי פשיעה בנתניה שחייבים לו ומכירים לו תודה וכבוד. הם זוכרים את הימים שבהם שלט בנתניה ולא ייקחו סיכונים להיאבק מולו, במיוחד כשמדובר במי שצבר במהלך שנות פעילותו המון כסף", אמר ל"מעריב" אחד מעורכי הדין הפליליים המשמעותיים בנתניה.
אחרי הקדמה כה ארוכה, ננסה לקחת אתכם אל מה שקרה באמת עם אחד העבריינים הבכירים בישראל. במהלך שנת 2015 נכלא ריקו שירזי לכלא אחרי שנשפט ל-12 שנות מאסר, בעקבות הרשעתו בשורה של עבירות של הלבנת הון בסכום של 14 מיליון ש"ח והפצת חשבוניות פיקטיביות בסכום של 25 מיליון ש"ח.
בגין חלקו באותה פרשה נידון שירזי לתקופת מאסר נוספת של שנה וארבעה חודשים, שהצטברה על העונש שאותו החל לרצות באותם ימים. שנה אחרי שהחל לרצות את עונשו נרצח בנו שי, באירוע שעורר סערה וטלטלה בנתניה ובעולם הפשע בכלל. כולם התעסקו בסוגיה מה יעלה בגורלו של ארגון שירזי, מי יתפוס את השליטה בנתניה ואם הנקמה קרובה לבוא.
לוי הורשע בבית המשפט המחוזי על סמך הודאתו בהריגת שירזי הבן, ונידון ל-24 שנות מאסר. מייד עם כניסתו לכלא, הועברו שירזי מחד ולוי מאידך לתאים בהפרדה מחשש לסכנה לחייהם, כשלשירזי הוצמדה גם תווית שהוא מסוכן לחיי אחרים. בשב"ס ובמשטרה חששו מהאפשרות שלוי יורעל בכלא, ולכן הושתו עליו מגבלות חמורות.
ככלל, עבריין השוהה בהפרדה שוהה באגף נפרד, כלוא בתאו במשך 23 שעות ביממה ורק למשך שעה אחת בלבד הוא רשאי לצאת לטיול בתא שטח מוגדר ומתוחם, ולא בשעות שמסתובבים בו אחרים. שירזי שהה בתנאי הפרדה במשך שבע או שמונה שנים, ובהמשך התקופה הוא הספיק להתוודות לבחירת ליבו ולהביא לעולם בן זכר. גם בקשתו לצאת לחופשה כדי להשתתף בברית של בנו נדחתה על ידי שב"ס, המשטרה ובית המשפט בשל אותה מסוכנות גבוהה.
לטענת עו"ד סגרון, מלכתחילה היתה קונספציה של רצח בנו על בסיס מלחמות בין ארגוני פשיעה. בעתירה לאשר לו להשתתף בברית בנו ציין עו"ד סגרון: "קונספציה זו נפלה. נעצר אדם, הוגש נגדו כתב אישום, הוא הורשע ונגזר עליו 24 שנים. אין פה מלחמה, ואין משפחות פשע. האיש הזה באמת חווה תקופה קשה הן מבחינה בריאותית והן מבחינת זה שהוא ישב כל כך הרבה זמן לבד".
עוד אמר: "יש חשיבות לאירוע הזה. אין לו עוד בנים, זה הבן הראשון, היה לו בן והוא נרצח. זו הבשורה היחידה הטובה שמביאים לו בעשור האחרון. הוא עושה דרך ומשתדל. אפילו הרשות לשיקום האסיר אומרת 'תוציאו אותו לחופשות ... ויהיה אפשר גם לדבר על שחרור מוקדם'. האיש הזה מעולם לא הורשע כראש ארגון פשע", והוסיף: "אם בית המשפט היה רואה את רשימת הסכסוכים, חלקם לא נמצאים בעולם, חלקם נעלמו. הוא בפוזיציה אחרת, הוא סבא לילדים".
מנגד, טענה המדינה כי "צריך להפריד בין הטענות האנושיות, גם לגבי האירוע הנורא של בנו, וגם ביחס לרצון הטבעי והמובן להיות בברית מילה. למול בית המשפט לא מונח מידע מודיעיני שיש תחת החלטות אלו. לפני בית המשפט מונח ביסוס הטענה של מה עומד אחרי השיקול לא להוציאו. כשמעיינים במודיעיניים איני חושב שניתן לומר שזו קונספציה שגויה. יש פה סכסוך, ברור שהסכסוך לא נעלם מן העולם כפי שחברי מצייר, גם הלכי הרוח שחברי מדבר עליהם מלמדים שקשה לומר שמהעותר לא נשקפת מסוכנות".
עוד טענה המדינה: "בסוף שב"ס קיבל החלטה סבירה שאומרת שיש סיכון. גם אם דרגת הסבירות שיתממש נמוכה מדובר באסיר קטגורי א', וחרף הצער שבדבר אין טעות בהחלטת שב"ס. מה שכן, אנו חושבים שהפתרון הוא לאפשר לעותר לצפות בזום. המצב הקונקרטי לטעמי הוא מצב שבו הוצאה מהכלא בליווי או לא כרוכה בסיכון שלא מוצדק".
במהלך שלוש השנים שחלפו מאז, שירזי יצר בכלא רימונים שבו הוא מוחזק עניין רב. גורמים בשב"ס סיפרו לא אחת כי שירזי שונה מכל העבריינים של היום: "יש לו פאסון. הוא לא אחד שיקלל לוחם שב"ס או סוהרים, אלא מכבד, מקבל כל החלטה בעניינו ושומר על ארשת פנים נינוחה לכאורה גם אם בתוכו הוא בוער. הוא לא ינסה לזלזל או לפגוע בסוהרים או באנשי סגל, הוא עבריין של פעם ונחשב בכיר מאוד, מאלו שיש להם סטנדרטים גבוהים, כללים ובעיקר כבוד. העבריינים של היום הם 'ילדים' במובן מסוים, מתלהבים שהשתכרו מעוצמת הכוח שנדבק בהם. הם מוכנים לעשות הכול בשביל עוד כוח וכסף. הם יכולים להתלכלך עם אנשי שב"ס כאילו חיים ללא חשיבה ללא אסטרטגיה".
ל"מעריב" נודע כי שירזי, במהלך שהותו בכלא, נבחן לא אחת על ידי גורמי המודיעין והסגל המקצועי, ואלו הגדירו אותו כמכבד ושומר על הפינה שלו. עם זאת, ציינו: "העובדה שהוא יודע איך מתנהגים מאחורי הסורגים, שומר על כבוד ונוהג בנורמות התנהגות שונות לא מצביעה על כך שהוא פחות מסוכן ליום השחרור שלו, ממש לא. כולם זוכרים שבסוף הוא איבד את הבן שלו והוא חייב לבנות את עצמו לקראת החיים בחוץ מתוך בחירה שלו בעיקר".
גם עורכי הדין הפליליים הבכירים סבורים ששירזי בסופו של יום הוא דמות דומיננטית: "הוא היה חביב על שב"ס, אבל רוב הזמן הוא ישב בהפרדות וצריך לזכור את זה. זה נכון שהרוצח של הבן שלו יושב בכלא ועל פני השטח הסביבה בנתניה צריכה להיות רגועה לכאורה. אבל מתחת לפני השטח קשה לחשוב על מציאות שונה מזה שהוא לא ינקום את הרצח של הבן שלו".
התרעות פיקוד העורף