התמכרות, חרמות ופגיעות מיניות: האפליקציה לילדים שהפכה ללהיט עולמי

רובלוקס הפכה ללהיט עולמי – אבל בישראל הורים ואנשי מקצוע מתריעים: המשחק ממכר, חושף ילדים לסיכונים מיניים, כלכליים וחברתיים, וחשיפה מוגברת לאנטישמיות - ודורשים התערבות דחופה של המדינה

אלון חכמון צילום: ללא קרדיט
ילד משחק ברובלוקס, סכנות האינטרנט
ילד משחק ברובלוקס, סכנות האינטרנט | צילום: רויטרס
5
גלריה

אפליקציית הרובלוקס, לכאורה בשם משחק חברתי, הפכה לאחרונה לפלטפורמה מסוכנת והרסנית נוכח האפשרות כמעט ללא מעצורים להתחבר אליה, באמצעות פרופילים בדויים (פיקטיביים), בגילאים משתנים, התכנים הפוגעניים שמוצגים בה ובעיקר היעדר הפיקוח של ההורים והממסד, והיא עלולה להוביל לפגיעה חמורה.

דקל, שהרימה את הכפפה להוביל הצעת חוק שתטיל הגבלות ומגבלות על השימוש ברובלוקס , מציינת כי בישראל משתמשים באפליקציה הזאת כבר עשרות אלפי ילדים, חלקם לדבריה בגילאי גן, שפעילים במשחק במשך שעתיים עד ארבע שעות ביום בממוצע, לעיתים עד חצות כל זאת כדי לא לפספס איוונטים.

מבחינה שערכה עלה כי המטבע Robux מגלגל מיליארדים. ילדים מוציאים מאות שקלים על “סקינים” ואביזרים מבלי להבין שמדובר בסופו של יום בכסף אמיתי. 1000 רובקס עולים למשתמשים 80 ש"ח ובאמצעותם ניתן לרכוש יהלומים, חפצים ואביזרים המסייעים לשימוש במשחק לרבות כלים משחיתים.

מור דקל, יו''ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך 
מור דקל, יו''ר העמותה הישראלית למען הילד בגיל הרך  | צילום: גלי כורם

בניתוח קר ניתן לציין כי ההשתתפות במשחק כרוכה בלא מעט סיכונים כמו חשיפה לזרים, תכנים פוגעניים, בריונות, חרמות, התמכרות וזמן מסך מוגזם. לטענת דקל "השימוש ברובלוקס מוביל ללמידת דפוסים בעייתיים: חלק מהמשחקים מעודדים לגנוב תוצרים של אחרים. ילדים בוכים ומתוסכלים, וחווים בגידה אמיתית.

לא אחת ההתנהלות של הילדים יוצרת חיכוכים בין הורים: 'הילד שלך גנב לילד שלי במשחק', שיחות פייסנות או נזיפה בין מבוגרים. זו זירת רגשות שלמה - שמחה, כעס, תסכול וחרם - בלי מבוגר אחראי שמסתכל יש כאן אפילו סכנה ממשית לנפש, למח ולהתפתחות הילדים, כך קובעים פסיכולוגים לילדים המומחים בהתפתחות הילד. בעקבות המשחק ההשלכות לא מבוטלות. יש כאן פחות שינה, פחות משחק חופשי, פחות קשר עין ושיחה; פגיעה בריכוז ובוויסות רגשי".

לדבריה גם חברתית קיימות בעיות חמורות לרבות חרמות, לחץ חברתי על ילדים שלא משתתפים במשחק, פגיעה בחוסן החברתי. עוד היא טוענת כי לא אחת משפחות נתקלות בחיובים עצומים באשראי שלהם בסוף החודש בגלל הרכישות הוירטואליות.

היא מציינת כי בקריאה על אירועים מביכים בעולם עולה כי חלק מהמשתתפים חוו פגיעות מיניות דרך הפלטפורמה, כך לדוגמא בארה״ב דווח על ילדה בת 10 שקיבלה הצעות לשלוח תמונות אינטימיות תמורת Robux. במקרה אחר ילדה בת 13 עברה grooming, נחטפה ונפגעה פיזית לאחר קשר שנבנה דרך Roblox ו־Discord.

תכנים אנטישמיים במשחקי המחשב של רובלוקס
תכנים אנטישמיים במשחקי המחשב של רובלוקס | צילום: Roblox

"כשילדה בת עשר מקבלת הצעה לשלוח תמונה אינטימית תמורת מטבע וירטואלי - זה כבר לא משחק. וכשילד ישראלי מותקף רק כי הוא מישראל - המדינה לא יכולה להרשות לעצמה לעמוד מנגד". לדבריה, בזמן שמדינות אחרות מציבות גבולות, בישראל הילדים עדיין מסתובבים לבד בעולם דיגיטלי בלי מגבלות תוך הפקרתם כביכול.

דקל, יו"ר העמותה למען הילד בטיפול בגיל הרך, נערכת להוביל קמפיין גדול שבסופו של יום יוביל לשינוי בחקיקה באופן גורף למשחקי אונליין המאפשרים כניסה לילדים. "חייבים לפעול ליצירת ברירות מחדל בטוחות (Default-Safe): חשבונות ילדים פרטיים, צ׳אטים סגורים, אישור הורי כפול לרכישות".

כמו כן, לטפל בכל מה שקשור לשקיפות כלכלית - מגבלות חודשיות והתראות ברורות. פיקוח ממשלתי על תוכן שנוצר ע”י משתמשים, עם מנגנון דיווח בעברית.  תכנית לאומית להורים ולבתי ספר - מוגנות דיגיטלית, הדרכה וליווי.  חסימות גורפות הן פלסטר לטענתה, מה שצריך זו חקיקה חכמה שמבינה שילדים הם לא לקוחות - הם אנשים בתהליך התהוות.

וכמובן האחריות של ההורים ורובלוקס היא רק דוגמה - אותן בעיות קיימות גם ב־Minecraft, Fortnite, TikTok ו־YouTube. "חייבים לפעול לפיקוח על מכשירים - לבדוק אילו אפליקציות מותקנות, להשתמש בבקרת הורים.  הגבלת זמן מסך - להחליט על מסגרת יומית/שבועית ברורה. לקיים שיח פתוח,  לשחק יחד, לדבר על רגשות ותסכולים, להציב גבולות מוסריים גם בעולם דיגיטלי. לבחון תכנים ולהסביר שילד שלמד 'לגנוב' ברובלוקס, צריך להבין שזה לא לגיטימי בחיים עצמם לשמש דוגמה אישית לילדים כי אם ההורה כל הזמן בטלפון, המסר לא יעבור".

האני מאמין של דקל הוא שהמשחקים לא הורסים ילדים  ההיעדר של מבוגר משמעותי כן. הורה עם גבולות ברורים חזק יותר מכל אלגוריתם. "אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור אבל אפשר לקבוע כללים. המסכים הם חלק בלתי נפרד מהחיים של הילדים. זה לא רק משחק  זו השפה החברתית של הדור החדש, כלי למידה ומפתח לעולם העתידי".

אי אפשר וגם לא נכון למנוע מהם לחלוטין את החשיפה. אולם יש כאן אבל גדול: “החוכמה היא לא להילחם בקדמה אלא לעצב אותה. האחריות שלנו - כהורים וכמדינה - היא לסנן, לפקח ולמגר תופעות מסוכנות. לאפשר לילדים לגלות את העולם הדיגיטלי, אבל לא להשאיר אותם לבד במגרש בלי שופט".

דקל יוצאת בקריאה דחופה באמצעות מעריב. "מדובר בבעיה חברתית לאומית - לא רק עניין של 'משחק ילדים'. אני קוראת בזאת ל־שר התקשורת, שר החינוך, שר הרווחה והביטחון החברתי, ול־יו״ר ועדת החינוך של הכנסת לקיים דיון דחוף בנושא. הגיע הזמן לקבוע מסגרת ברורה שתגן על הילדים ותיתן כלים אמיתיים להורים, לפני שנשלם כולנו מחיר חברתי כבד. הילדים שלנו לא יכולים לחכות. אנחנו חייבים לעבור מהמלצות לכללים, מהפחד לכלים, מהמקלדת לעשייה. זו החובה שלנו כהורים, כמחוקקים וכחברה".

מלי קליץ מושקוביץ
מלי קליץ מושקוביץ | צילום: פרטי

קמילה טבע , אמא לשלושה ילדים בגילאי 10, 9 ושש תושבת מושב בן שמן . "הבנים הגדולים שלי חזק במשחק הזה.  באפליקציה עצמה יש הרבה משחקים בתוך הרובלוקס והם נעולים במוד שנקרא 'סטיל בריין רוט'

"האימהות הופכות את זה כבר לבדיחה בפייסבוק ב'מה מצחיק' עלינו כהורים שאמורים להישאר ערים בגלל שהילדים כבר מתכננים להישאר ערים בלילה עד מאוחר בגלל איוונט.

קמילה טבע
קמילה טבע | צילום: סבין שרון

"זה משחק של דמויות והילדים מקבלים הנחיות לגנוב ולעשות מעשים איומים"

"הילדים מגיעים לבית הספר עצובים כי הם מכניסים את המשחק למציאות של החיים וזה מוביל לאינטריגות מטורפות כי יש ילדים שלא מבינים את מהות המשחק.

"אותו ילד גנב לילד שלי למחרת את הדמויות . למזלי הילדים שלי שומעים לי . ילדים בכתה ה' עושים בסחר בדמויות תמורת כסף. הבן שלי 20 ש"ח כדי שתלמיד אחר יחזיר לו את הדמות שהוא גנב לו בלילה. זה משחק ממכר ועם ההורים לא בקונטרול על זה מדובר בתופעה עצובה ומסוכנת ממש".

תגיות:
ילדים ונוער
/
רובלוקס
פיקוד העורף לוגוהתרעות פיקוד העורף