המכתב מתייחס לכך שהמסמך שפרסם השר חורג מגדר סמכותו: "מסמך מדיניות אינו אמור לכלול את תיאור הדין והפרשנות המשפטית של השר לפסיקה ולדין, אלא עקרונות כלליים בלבד. פרשנות משפטית אינה בסמכותו של השר".
עוד נכתב כי המדיניות שנוסחה "אינה מותירה שיקול דעת לגורם המבצעי, בניגוד לעקרונות שנקבעו בפסיקה". כך למשל לגבי חסימות צירים, ההנחיה במסמך הוגדרה "גורפת, חד משמעית וכוללנית", באופן שלדברי סומפולינסקי משקף ניסיון של השר לשמש "מעין מפכ"ל על".
המכתב מצטט פסיקות של בית המשפט העליון, בהן דברי השופט פוגלמן שקבע כי "לעיתים, הפרעות לתנועה עשויות להיות בגדר 'מחיר שנדרש לשלמו כדי לזכות בחיים בחברה דמוקרטית'". בנוסף נטען כי המסמך מבטא התערבות פסולה בתוכן ההפגנות. "הבחירה להתמקד בעבירות מסוימות דווקא, תוך דגש בעבירות ביטוי, מהווה התערבות עקיפה של השר בתוכן ההפגנות", נכתב.
בסיכום המכתב נאמר: "מסמך המדיניות בעניין הפגנות לוקה בפגמים מהותיים ותהליכיים אשר אינם מאפשרים לתת לו תוקף או לפעול לפיו. נדרש לקיים את הליך גיבוש המסמך מראשיתו, בהתאם לדין ולהערות האמורות".
סומפולינסקי הוסיפה כי מערך הייעוץ המשפטי לממשלה עומד לרשות השר "כדי לסייע ולהבטיח שתוכל לפרסם את מדיניותך בתחום, בהתאם לדרישות הדין".
בן גביר הגיב להודעת היועמ"שית: "גלי בהרב-מיארה מעודדת אנרכיה, רוצה לראות דם, ואינה מסתפקת בח״כ מבוגר שמופל לרצפה בידי חבורת אנרכיסטים שפועלים עם רוח גבית ממנה. לא אירתע מהשיטות הבזויות והעברייניות של בהרב-מיארה, שנמנעת כבר חודשים מדיון במסמך המדיניות שהגשתי, ואז טוענת שהמסמך אינו בתוקף כי טרם הגיבה עליו. לצערה הרב, הציבור נתן לי את המנדט - לא לה. היא לא תפחיד אותי מלעשות את תפקידי. לציבור שחווה אלימות ברחובות אין זמן להמתין לבהרב-מיארה".
התרעות פיקוד העורף